קבוצת המחקר "בלשנות היסטורית וסמנטיקה פורמלית", שפעלה במרכז מנדל סכוליון בשנים תשע"ח-תש"פ, ביקשה לקדם ולהרחיב את ההבנה של טבע השפה אנושית בעזרת שילוב של שני ענפי מחקר בבלשנות שעד כה טרם הוצע שילוב ביניהם: בלשנות היסטורית, העוסקת בשאלות איך שפות משתנות לאורך זמן ומהן הסיבות לשינויים אלו; וסמנטיקה פורמלית, החוקרת את המשמעות הלשונית. שני ענפי המחקר הללו התפתחו מתחומים אינטלקטואליים רחוקים: הראשון בא מהעולם הפילולוגי, ואילו השני מקורותיו נטועים בעולם הלוגיקה המתמטית. לפיכך אין זה פלא שתחומים אלו לא התחברו זה לזה באופן טבעי מבחינת מטרותיהם, שיטות העבודה ושאלות המחקר. במחצית השנייה של המאה ה-20 חלה אמנם התקרבות בין התחומים בשאלות העוסקות בחקר שינויי משמעות וגרמטיקליזציה (התהליך המורכב שבו משמעויות דקדוקיות מתפתחות משמעויות לקסיקליות). חרף המאמצים הללו שינוי סמנטי עדיין אינו מובן כהלכה, וזאת לאור שלוש סיבות: (1) היעדר בחינת מקרי מבחן ממבחר גדול של שפות; (2) היעדר תיאוריה סמנטית מפורשת העומדת בבסיס הטענות לשינוי סמנטי; (3) הבנה מצומצמת של יחסי הגומלין המתקיימים בין סמנטיקה, פרגמטיקה ותחביר בשינוי לשוני. תכליתה של קבוצת המחקר הייתה ליצור פרדיגמת מחקר שמשלימה את החוסר הזה, תוך שהיא בוחנת בשיטתיות כיצד בכוחם של שני התחומים, בלשנות היסטורית וסמנטיקה פורמלית, לתרום האחד לשני. זאת מתוך שאיפה להסיק מסקנות על תכונותיהן של מגוון קטגוריות סמנטיות (כדוגמת שלילה, זמן, מודאליות), האוניברסליות שלהן, והמנגנונים העומדים מאחורי הדפוסים המצויים בשינויי המשמעות לאורך זמן הנשנים בתולדות השפות.

חברות וחברי הקבוצה:

פרופ' אליצור בר-אשר סיגל, פרופ' איתן גרוסמן, ד"ר עינת רובינשטיין, ד"ר נורה בונה, מר עמרי מירז, גב' שירה טל, מר קווין גראסו, גב' נעה באסל.