קבוצת המחקר "יהודים וערים: מרחב עירוני, מקום יהודי?" שפעלה במרכז מנדל סכוליון בשנים תש"ע-תשע"ב, לקחה על עצמה לבדוק מחדש את ההקשרים, הלרוב מופשטים, בין יהודים והסביבה העירונית. יהודים נתפסו רבות כדוגמה מושלמת לעם עירוני. באירופה ובצפון אמריקה דמויות מגוונות ומשפיעות כגון קארל מרקס, גורג' סימל, רוברט פארק, ג'ון היגאם, ארתור רופין, וולטר בנג'מין, ודמויות מובילות באמנות החל מפרנץ קפקא וכלה בוודי אלן, טענו כולם שלא רק שיהודים העדיפו לגור בערים, אלא שתבניתם ה"מוטבעת" של מגורים עירוניים בעצם עיצבה את דרך חייהם והשתקפה בעולמם. יהודים לא היו רק מקרה ראשי של הסתגלות עירונית, אלא גם שירתו כאבטיפוס לטווח שלם של חשיבה חברתית חדשה וייצוג תרבותי של החוויה העירונית והעולם המודרני. ניתוח ביקורתי של הקשרים וההשפעות בין יהודים וסביבתם העירונית הפך לתחום מחקר בסיסי בהקשר של מדינות וערים יחידות במחקר המודרני. אך נדיר הוא מחקר אשר נכנס במידה רחבה לתחום הבין-תרבותי. קבוצת המחקר "יהודים וערים" סקרה את הטווח של הקשרים העירוניים-יהודיים הן בהיבט דיאכרוני והן בהיבט סינכרוני, על פני המפה היהודית-תרבותית המודרנית.
חברות וחברי הקבוצה:
ד"ר סקוט אורי, פרופ' סדרה אזרחי, פרופ' אלי לדרהנדלר, ד"ר מיכאל סילבר, ד"ר יקיר אנגלנדר, ד"ר גלי דרוקר בר-עם, גב' שרה ינובסקי, גב' נעמה מישר, ד"ר דביר צור.