גלגולי הקשב בתרבות המערבית המודרנית והעכשווית

בעקבות המהפכה הדיגיטלית, חלו תמורות רדיקליות בצורה שבה אנו חווים, מעבדים ומעריכים מידע. שינוי זה ניכר בפרקטיקות קריאה, התבוננות והקשבה. מרבית המידע שאנו צורכים מתקבל בצורה פסיבית, חפוזה ובת חלוף. הנטייה להתייחס למידע מתוך מחשבה שקולה, מדודה, מעמיקה או ביקורתית מתפוגגת. אנו מעדיפים סיפוקים חטופים ומידיים, והמידע העצום אליו אנו נחשפים מדי יום ביומו מועבר במהירות הלאה תחת אשר להיטמע בתודעה. 

מחקרים עכשווים בנוירוביולוגיה, אסתטיקה אמפירית (empirical aesthetics), נוירואסתטיקה (neuroaesthetics), קוגניציה, חקר לקויות (disability studies), תרבות חומרית, תאוריה ספרותית ומדעי הרוח הדיגיטליים שינו את האופן בו אנו מבינים את ההכרה והקשב האנושי. בעשורים האחרונים סוגיית הקשב הפכה למוקד קונספטואלי פורה באמצעותו ניתן לחקור את ההתפתחות ההיסטורית והתרבותית של הסובייקטיביות האנושית. מוסר, ערכים ונורמות תרבותיות וחברתיות, כמו גם פרקטיקות רפואיות או חובה אזרחית- כולם דורשים מהאינדיבידואל להשתמש בקשב לתועלת עצמית וחברתית כאחת. טכנולוגיה, מנהגי יום יום והתערבויות פרמקולוגיות משלימים בצוותא את נסיונו של הפרט לרתום את הקשב ולהפכו לכלי בסיסי וראשון במעלה שיבטיח יצרנות ויעילות, מתוך דיאלוג עם, ולעתים אף  כאלטרנטיבה לערכים השולטים בחברה הקפיטליסטית המערבית. עקב כך, קשב הופך, מחד גיסא, להיות מדד לנורמות שיטור חברתיות ורפואיות, אשר כל מי שסוטה מהן נאלץ לייעל--גם אם בעל כורחו--את יכולותיו, בכדי להתאים את עצמו למוסכמות. קשב משמש כאמצעי חיוני בעולם העבודה, בקשרים בינאישיים, כמו גם בהנאה אסתטית ואינטלקטואלית. ככזה הפך בעשורים האחרונים למדד ביו-פוליטי במדינות הניאו-ליברליות, המאפשר, מבטח ואף מגן על עצם קיומן. מאידך גיסא, קשב משמש כאמצעי לביקושרת הסדר החברתי-פוליטי, כנענה לדרישות הסביבה המודרנית מתוך מיסוד היררכיה חלופית של משמעות. 

קבוצת המחקר חותרת להתחקות אחר השינויים שחלו בשיח העכשווי אודות קשב מתוך רצון לנסח מחדש את תרומתו הפילוסופית והתרבותית לדרך בה אנו רואים את האדם ואת מקומו בחברה. נחדד את התמורות הללו באמצעות הפניית מבט אל העבר, תוך בחינת שינויים תרבותיים מהותיים שחלו מאז המאה התשע עשרה באופן שבו חוו, חקרו והמשיגו קשב. דרך סקירת ההיסטוריה המודרנית של הקשב נבדוק בראש ובראשונה האם השינוי החברתי העמוק שהביאה בכנפיה המהפכה הדיגיטלית אכן השפיעה בצורה מהותית על הקשב האנושי, או שמא תמורות אלה אינן אלא הופעה חדשה של תופעות מודרניות שעיצבו את ההתנסות האנושית שכבר לפני המאה העשרים, ובעשורים הראשונים שלה. בדיקת הקשר בין עידן המידע העכשווי ובין תחושת המהפכה אותה תארו ההוגים שעסקו בקשב על סף המאה העשרים, תאפשר לאפיין את הייחודיות של ההווה ואת המקום הייחודי של הקשב- והדיון בקשב- בהתנסות העכשווית. שנית, נבחן את הקשר בין טכנולוגיות חדשות ובין קשב, במטרה לבדוק האם הטכנולוגיה משרתת- או להפך, מחבלת- בהמשגות התרבותיות המשתנות לקשב. שלישית, באמצעות שילוב בין דיסציפלינות, הכוללות מחקר אמפירי מתחומי הקוגניציה והאסתטיקה האמפירית לצד חקר היבטויים התרבותיים, הספרותיים והאמנותיים של נושא זה, ננסה להבין כיצד קשב- ומושגים משיקים או מתחרים כדוגמת הסחת דעת, שעמום או עיוון קשבי-לא רק משקפים את רוחו של העידן בו אנו חיים, אלא גם נותנים ביטוי לתמורות המשמעותיות בדרך שבה אנו מבינים את החברה המערבית העכשווית. 

חוקרי הקבוצה:

פרופ' עופר אשכנזי, החוג להיסטוריה

פרופ' גל ונטורה, החוג לתולדות האמנות

פרופ' יעל לוין, החוג לאנגלית

פרופ' איילת לנדאו, החוגים לפסיכולוגיה ומדעי הקוגניציה