יעקב צ׳ מאיר כתב את עבודת הדוקטורט שלו באוניברסיטת תל אביב, תחת הנחייתם של פרופ׳ אלחנן רינר ופרופ׳ מעוז כהנא וסיים בשנת תשע"ט. לאחר סיום הדוקטורט, מאיר היה עמית בתר דוקטורט בבית ספר קרייטמן וחבר בקבוצת המחקר JEWTACT הממומנת על ידי האיחוד האירופי, שניהם באוניברסיטת בן גוריון בנגב. בשנת תשפ"ב ד"ר מאיר היה עמית סטאר באוניברסיטת הרווארד.

מחקרו של ד"ר מאיר עוסק בתולדות הספר העברי בכתבי יד ובדפוסים מוקדמים. ספרו ״דפוס ראשון: מהדורת התלמוד הירושלמי רפ״ג (1523) וראשית הדפוס העברי״ (מאגנס, תשפ״ב) בוחן את רגע המעבר מתקופת כתבי היד לתקופת הדפוס. הפרוייקט הנוכחי שלו עוסק בשנותיו הראשונות של הדפוס העברי בוונציה.

מאמרים נבחרים:

״מהיסטוריה חומרית לקונטקסט היסטורי: כתב יד וטיקן 133 של התלמוד הירושלמי״, ציון פג, ג, (תשע״ח), עמ׳ 277—321

״הקדמת ספר הזוהר: נוסח, מבנה ועריכה״, קבלה 33 (2015) עמ׳ 153—181 .

“Writing the Talmud Anew: Rabbi Shlomo Sirillio’s Renaissance Edition of the Talmud Yerushalmi”, Jewish Quarterly Review [forthcoming].

 “Elijah of Fulda and the Amsterdam Edition of the Palestinian Talmud”, Studia Rosenthaliana 46, 1-2, (2020), pp. 117-135.

 “Crying at the Florence Baptistery Entrance – A Testimony of a Traveling Jew”, Renaissance Studies 33.3 (2018), pp. 441-457.