קבוצות מחקר עתידיות

מיפוי מחדש של אליטות בשלהי העת העתיקה: יהודים, נוצרים ופגאנים (תשפ"ג-תשפ"ה)

המחקר יעסוק בנושא מרכזי לחברה אנושית קדומה ועכשווית כאחד: תחרות בין אליטות. בתחרות הזאת הקבוצה המנצחת משיגה שליטה על הקבוצות אחרות ועל מנת לבסס את מעמדה היא מציגה את דעות יריבותיה כשוליות ודוחקת את ערכיהן. המחקר יתבסס על מקורות חדשים ששופכים אור על התהליך המורכב של עלייתן ונפילתן של אליטות בשלהי העת העתיקה באימפריה הרומית ממערב, ובאימפריה הססנית ממזרח. הפרויקט שואף לקרוא תיגר על הדימוי העצמי הקנוני של האליטות הדומיננטיות, כגון דימויים של חז"ל (ביטוי שבעצמו מקבע את הקנוניזציה). מקורות ספרותיים, דוקומנטריים וארכיאולוגיים שנתגלו לאחרונה ישמשו על מנת למפות את מגוון האליטות בשלהי העת העתיקה לשם יצירת תמונה היסטורית מדויקת יותר העומדת על הרב-תרבותיות והמנעד הדתי הרחב המאפיינים חברות קדומות. לצורך מחקר זה גיבשנו קבוצה שחוקריה חולקים עניין משותף בתקופה ומשלימים זה את זה בהכשרתם. הרכב הקבוצה מבטיח עבודה בין תחומית וסינרגיה פורצת דרך שתכיל באחת זוויות מבט מרובות על האליטות בשלהי העת העתיקה באזורים גאוגרפים נרחבים אך מקושרים. זוהי הזדמנות ייחודית למחקר משווה בין מזרח למערב המבטיח הפריה הדדית בנושאים הקשורים לעירוניות, היברידיות תרבותית, והמציאות הדתית שביום יום ("Lived Religion"). עניין המחקר חוצה גבולות באקדמיה ואף פורץ אל העניין הציבורי. מלבד המפגשים השבועיים והכנס הבינלאומי בסוף הפרויקט, הקבוצה גם תשתף פעולה עם קבוצת "העבר בעבר" במנדל סכוליון, עם המרכז לחקר ההיסטוריה של הים התיכון באוניברסיטת חיפה ועם שתי קבוצות מחקר מחוץ לארץ – האחת באוניברסיטת טיבינגן שבגרמניה והאחרת באוניברסיטת קליפורניה שבסן דייגו, ארצות הברית. כמו כן הקבוצה תפנה אל הציבור הרחב דרך הספרייה הלאומית, מכון ון ליר, ומכון יד בן צבי.

חוקרות וחוקרי הקבוצה:

  • ד"ר אבנר אקר, המחלקה ללימודי א"י וארכיאולוגיה, אוניברסיטת בר אילן
  • ד"ר אביגיל מנקין-במברגר, החוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו
  • פרופ' מארן ר. ניהוף, החוג למחשבת ישראל
  • ד"ר יקיר פז, החוגים לתלמוד וללימודים קלאסיים

לצפייה בהצעת המחקר של קבוצת "מיפוי מחדש של אליטות בשלהי העת העתיקה"

 


צורות הסביל: בין ידע לרגש (תשפ"ד-תשפ"ו)

נקודת המוצא של המחקר היא התייחסותו של אדמונד הוסרל לסבילות כרובד הבסיסי של תהליך ההכרה האנושי, הכר עליו נבנית הפעילות של האגו. תפיסה זו של סוגיית הסבילות מייצגת מהפכה כללית יותר בהיסטוריה של הרעיונות, נקודה ארכימדית שבה סבילות מפסיקה להיתפס כחוסר של יוזמה והתכוונות של היחיד בתחומי הקוגניציה, האסתטיקה והמוסר, ובמקום הופכת לבסיס לבחינה מחודשת ורחבת היקף של החוויה האנושית על שלל רבדיה. מטרתה של קבוצת המחקר שלנו היא לבחון את הגניאולוגיה של רגע מכונן זה והאופנים בהם הוא מערער על חלוקות בינאריות מסורתיות של אקטיבי/פאסיבי בתחומי המדע, האמנות והאסתטיקה החל מן הרנסנס וכלה במאה העשרים. בחינה זו תאפשר להסתכל על ההיסטוריה של תרבות המערב מפרספקטיבה חדשה, שתערער על מושגים מקובלים של קידמה, כינון הסובייקט כרצון לעוצמה וחדשנות אסתטית ואפיסטמולוגית, ותציע במקום זאת מהלך מורכב יותר שמגדיר מחדש את מקומה של הסבילות בעיצובו של העצמי המערבי. חקירה מעין זו תאפשר בחינה מחודשת של הסבילות כמרכיב מהותי לא רק במרחב האסתטי, הרגשי והאפיסטמולוגי אלא גם זה הפוליטי. הפרויקט מורכב מארבעה ממדים שונים, הנוגעים בסוגיית הסבילות באופן השוואתי ורב תחומי – הספרותי, המדעי, הפילוסופי, והחזותי. מבחינה מתדולוגית הפרויקט משלב בין היסטוריה של הרגשות, היסטוריה חומרית של המדע, תולדות האמנות ותיאוריה ספרותית, תוך חיפוש אחר מצע חדש לבחינה סינטטית של ההיסטוריה של התרבות באופן כללי.

חוקרות וחוקרי הקבוצה:

  • פרופ' ראובן בורג, החוג לאנגלית
  • פרופ' רז חן-מוריס, החוג להיסטוריה
  • ד"ר לולה קנטור-קזובסקי, החוג לתולדות האומנות
  • ד"ר גור זק, החוג לספרות כללית והשוואתית

לצפייה בהצעת המחקר של קבוצת "צורות הסביל: בין ידע לרגש"