check
מפגש כלל-סכוליוני: הרצאתו של ד"ר מיכאל לוקין בנושא: "רגש, יופי ומשמעות באלתור החזני המזרח-אשכנזי, 1600–1900." | מרכז מנדל סכוליון

לוח שנה

א ב ג ד ה ו ש
 
 
 
 
 
1
 
2
 
3
 
4
 
5
 
6
 
7
 
8
 
9
 
10
 
11
 
12
 
13
 
14
 
15
 
16
 
17
 
18
 
19
 
20
 
21
 
22
 
23
 
24
 
25
 
26
 
27
 
28
 
29
 
30
 
31
 
 
 
 
 
 
 

מפגש כלל-סכוליוני: הרצאתו של ד"ר מיכאל לוקין בנושא: "רגש, יופי ומשמעות באלתור החזני המזרח-אשכנזי, 1600–1900."

תאריך: 
ה', 18/03/202112:30-14:00

רגש, יופי ומשמעות באלתור חזני מזרח-אשכנזי, 1600–1900

ד"ר מיכאל לוקין

אמצעי הביטוי של האלתור החזני המזרח-אירופי התגבשו ככל הנראה במחצית הראשונה של המאה הי"ז, ומאז ועד המאה הכ' התקיימה אמנות זו במסורת שבעל פה. ניתוח ההקלטות המאוחרות מאפשר להצביע על נסיבות היווצרותו של האלתור ויסודותיו האסתטיים. זאת חרף היעדר התיעוד בתווים מן העת החדשה המוקדמת ומיעוט העדויות במקורות הראשוניים. האלתור המזרח-אשכנזי נולד מתוך מפגש בין עולמות מוסיקליים שונים, בראש ובראשונה – בין המיקוד באינדיבידואל שחידשה המוסיקה הבארוקית לבין המגמה לפריצת גבולות הזמן, האידאל האסתטי של המסורות המוסיקליות המזרח-אירופיות והעות'מניות. החזן, לצד הכליזמר, נתפס בחברה המזרח-אשכנזית כאמן שיצירתו משמעותית משום שהיא מעוררת מודעות לרגש, ומתוך כך – לעולם הפנימי ולזמן הנצחי.

החזן שלום כץ (1915, אורדיה, טרנסילבניה – 1982, וושינגטון), "אב הרחמים", Lest We Forget, Vinyl LP, Jewish Music Documentary Society, Westminster – XWN 18646, 1955

https://www.youtube.com/watch?app=desktop&v=pF-cwFtTXuo

חזן מגיל בר-מצוה, ב 1933 שלום כץ הוסמך לרבנות בבודפשט, ובגיל 20 מונה לתפקיד החזן הראשי בבית הכנסת הגדול בקישינב (קהילה של 50,000 איש בערך). חייל נאצי ששמע את קולו הניח לו להימלט (כנראה מהגטו), וכך כץ ניצל. אחרי השואה שימש כחזן בבוקרשט ובבודפשט. בקונגרס הציוני האחרון (1946) שר "אל מלא רחמים" בנוסח מורחב שחיבר. על הקלטתו מאותה השנה זכה בפרס יוקרתי של חברת תקליטים "Le Chant Du Monde" (1950); נוסח זה של התפילה נהוג עד היום בטקסי יום השואה בארץ. כץ היגר לארה"ב (1947) ושימש כחזן בביכ"נ "בית שלום" ו"תפארת ישראל" בוושינגטון.