The study of liturgy is intrinsically interdisciplinary and comprises elements of music, drama, theater and devotion that are of great consequence to believers and scholars far and wide. Liturgy is both history and theology, purporting to reflect and propagate values that inform individuals and communities alike, playing a vital role in the construction of sacred and lay memory and identity. As a multi-sensory experience, liturgy maintains a dynamic relationship with the surrounding space and its visual components, including art, artifacts and architecture. The essays in this book examine diverse aspects of liturgy and the arts, and were written by scholars working in the disciplines of musicology, social and cultural history, art history, material culture, and the history of the Jews and Christians in the Middle Ages and beyond. The articles engage in a comparative and interdisciplinary discourse, in order to contextualize the liturgical practices within the production of medieval cultural memory, and within the symbolic traditions expressed through liturgy and the arts. Primary sources include texts, rituals, music and visual media from Western Europe (Christian and Jewish) and the Latin Levant. The study of written, visual and musical constructs identifies the values and ideals conveyed and instilled through Jewish and Christian liturgical commemoration, and explores how these activated the faithful's idea of community and their place within it. 

Brostowsky-Gilboa Dana, and Nea Liat. The Ancient Throne: The Mediterranean, Near East, and Beyond, from the 3rd Millennium BCE to the 14th century CE. Vienna: Austrian Academy of Sciences Press, 2020.

The Ancient Throne provides readers with a collection of articles that either study specific thrones known from historical texts, artistic depictions or excavations, or offer an overview of the role of thrones from as early as ancient Mesopotamia in the 3rd millennium BCE to as late as Iran and China in the 14th century CE. The volume thus collates the work of scholars who specialise in diverse cultures and who have all found thrones to be helpful
vehicles for promoting unique inquiries into such issues as royalty, society, ritual, and religion within their areas of expertise. The breadth of their collective efforts offers a comparative view through which the dissemination of political and ideological concepts may be better explored. The following collection of articles, however, does not attempt to provide a single answer to the question of what a throne is or is not, but instead presents the authors’ individual – and sometimes conflicting – outlooks. While the volume is far from being a comprehensive survey of thrones in Eurasian cultures across the ages, it nevertheless offers readers a specialised bibliography and draws attention to scholarly trends that will be useful to future studies on thrones in general. Most of all, the volume cohesively suggests that thrones have been a meaningful category of material culture throughout history, one that may inspire both inter-cultural and intra-cultural studies of the ways in which types of chairs can embody, execute or induce notions of kingship and a
range of concepts pertaining to the religious, ideological, and social spheres.


This collection of articles deals with the notion of Eros from a broad range of historical, literary and cultural perspectives. One of the primary aims of the collection is to comprehend both the power and the problematic aspects of Eros and its contribution to the formation of family and community. 

Considering the concept of Eros textually and theoretically, the variety of topics raised reflects the different disciplines of the authors as well as their interdisciplinary approach. Special emphasis was given to the historical aspect of Eros, its temporal location and contextualization. 
Link to book description at OLMS website.



Rivlin-Katz, Dikla, Hacham, Noah, Herman, Geoffrey, Sagiv, Lilach. A Question of Identity: Social, Political, and Historical Aspects of Identity Dynamics in Jewish and Other Contexts. Oldenbourg: De Gruyter, 2019.


The quest for personal and social identity is an existential and fundamental

aspect of human existence. It affects how relationships are formed within

national, religious, and ethnic groups. This construct of identity is the focus of

the papers collected in this volume organized by our research group "Question of Identity",

which were offered at its 2017 international conference.  Topics explored

include: minority groups within the Persian Achaemenid Empire; Jews in

Sasanian Babylonia and Palestine; Jewish identity in the Hellenistic world;

archaeological tools for the study of identity; and challenges to dichotomous

views on religious and national identities in the Early Modern and Modern eras. 


Link to a book description at DE GRUYTER website:

הדמיון הפרשני. בעריכת: רות הכהן-פינצ'ובר, גלית חזן-רוקם, ירחמיאל כהן, אילנה פרדס. ירושלים: מאגנס, 2016.

מהו הדמיון הפרשני כפי שהוא עולה מן המאמרים שכונסו בכרך זה?  כמעט בכל אחד מהם הוא מתגלה בשתי רמות לפחות: ברמת המעשה האמנותי או המיתו-פואטי, כפי שהתעצב על ידי יוצרים ויוצרות בתקופות שונות, מהם ידועים, מהם עלומי שם, וברמה של הפרשנות אודות אותם המעשים, שהיא עניינה של החוקרת או החוקר אותם. בכל הקשר מוצגות שאלות על אופק דמיונם של היוצרים, כפי שהוא מתחוור מתוך הקשרים פילולוגיים, תיאולוגיים, סמיוטיים, פוליטיים ועוד, שאפיינו את התקופה והסביבה שבהן פעלו היוצרים הללו. אופק היסטורי-תרבותי זה מעגן את המעשה הפרשני הכפול שבו עוסקות החקירות השונות ומאפשר את שרשורו בתוך שלל מחרוזות  של יצירה שסבבו אותו לפניו ואחריו. אולם לא רק מערך היסטורי-רעיוני מורכב מַבנה את מעשי הדמיון הפרשני, כי אם גם חיפוש, על פי רוב אינטנסיבי, אם לא קדחתני ממש, אחר פתח מילוט, אפשרות של הוויה אחרת, שהמציאות שעִמה היא מתכתבת סוגרת עליה, ואשר הולכת ומתבררת ככל שנחשפים רזיה של אותה היצירה. 

תיאור הספר באתר ההוצאה

Language Contact and the Development of Modern Hebrew. Editor: Edit Doron. Leiden: Brill, 2016.

Language Contact and the Development of Modern Hebrew is a first rigorous attempt by scholars of Hebrew to evaluate the syntactic impact of the various languages with which Modern Hebrew was in contact during its formative years. Twenty-four different innovative syntactic constructions of Modern Hebrew are analysed, and shown to originate in previous stages of Hebrew, which, since the third century CE, solely functioned as a scholarly and liturgical language. The syntactic changes in the constructions are traced to the native languages of the first Modern Hebrew learners, and later to further reanalysis by the first generation of native speakers.
The contents of this volume was also published as a special double issue of Journal of Jewish Languages, 3: 1-2 (2015).

Contributors are: Vera Agranovsky, Chanan Ariel, Elitzur Bar-Asher Siegal, Miri Bar-Ziv, Isaac Bleaman, Nora Boneh, Edit Doron, Keren Dubnov, Itamar Francez, Roey Gafter, Ophira Gamliel, Yehudit Henshke, Uri Horesh, Olga Kagan, Samir Khalaily, Irit Meir, Yishai Neuman, Abed al-Rahman Mar'i, Malka Rappaport Hovav, Yael Reshef, Aynat Rubinstein, Ora Schwarzwald, Nimrod Shatil, Sigal Shlomo, Ivy Sichel, Moshe Taube, Avigail Tsirkin-Sadan, Shira Wigderson, and Yael Ziv.

Link to book description at Brill's website.

Furstenberg, Yair. Jewish and Christian Communal Identities in the Roman World. Leiden: Brill, 2016.

Jews and Christians under the Roman Empire shared a unique sense of community. Set apart from their civic and cultic surroundings, both groups resisted complete assimilation into the dominant political and social structures. However, Jewish communities differed from their Christian counterparts in their overall patterns of response to the surrounding challenges. They exhibit diverse levels of integration into the civic fabric of the cities of the Empire and display contrary attitudes towards the creation of trans-local communal networks. The variety of local case studies examined in this volume offers an integrated image of the multiple factors, both internal and external, which determined the role of communal identity in creating a sense of belonging among Jews and Christians under Imperial constraints.

Link to book description at Brill's website. 

כחלום יעוף וכדיבוק יאחז. בעריכת: רחל אליאור, יורם בילו, יאיר זקוביץ, אביגדור שנאן. ירושלים: מאגנס, 2013.

ספר זה מוקדש לעיון מקיף בשני נושאים העומדים בזיקה הדדית: חציית גבולות בין שמים לארץ, בין העולם הנגלה לעולם הנסתר. הנושא הראשון – חלומות ופשרם במסורות עם ישראל ובתרבות הקלאסית והשני – רוחות, שדים ודיבוקים בתרבות ישראל והעמים. בעשרים ואחד מאמרים פורשים מחבריהם תמונה מגוונת ורב-תחומית המעידה על נסיונותיהם של בני אנוש להציץ אל מה שמעבר לפרגוד ולתת ביטוי ספרותי-לשוני לחווית המפגש עם עולמות עליונים.

המאמרים חובקים את ספרות עם ישראל לדורותיה ולסוגותיה: החל במקרא, בספרות החיצונית ובספרות חז"ל, המשך בספרות הסוד והחסידות וכלה בספרות היהודית החדשה וביומנים שנתחברו בזמן השואה ולאחריה, בצד דיון בהיבטים תרבותיים-חברתיים כגון הצצה אל עולמם של יהודי אתיופיה ואל המתרחש בחצרות החסידים. לכך יש להוסיף את הפריצה אל מעבר לגבולות היהדות: מסורות בכנסייה הקתולית של העת החדשה המוקדמת או בחברה הבדווית של ימינו.

העיונים השונים מצטרפים לכדי תמונה המצביעה על הַקשרים וקשרי הקשרים שנוצרו במהלך הדורות בין יצירות השייכות לנדבכים ספרותיים שונים, ובינן לבין התרבויות השונות שעם ישראל בא עמהן במגע. בסופו של דבר מתברר כי סדנא דארעא חד הוא, וכי בכל עידן ועידן נזקקים בני האדם לכלים דומים כדי להתמודד עם מצוקותיהם ומאווייהם, באמצעות התופעות האנושיות כל כך של החלום והמפגש עם כוחות דלא מעלמא הדין.

תיאור הספר באתר ההוצאה


Jews in Byzantium: Dialectics of Minority and Majority Cultures. Editors: Robert Bonfil, Oded Irshai, Guy G. Stroumsa, Rina Talgam. Leiden: Brill, 2012.

In the ever increasing volume of Byzantine Studies in recent years there seems to be one very apparent void, namely, the history and culture of the Byzantine Jewry, its presence and impact on the surrounding convoluted Byzantine world between Late Antiquity until the conquest of Byzantium (1453). With the now classic but dated studies by Joshua Starr and Andrew Sharf, the collective volume at hand is an attempt to somewhat fill in this void. The articles assembled in this volume are penned by leading scholars in the field. They present bird's eye views of the cultural history of the Jewish Byzantine minority, alongside a wide array of surveys and in-depth studies of various topics. These topics pertain to the dialectics of the religious, literary, economic and visual representation world of this alien minority within its surrounding Byzantine hegemonic world.

Link to book description at Brill's website.

Knowledge and Pain. Editors: Esther Cohen, Leona Toker, Manuela Consonni, Otniel  E. Dror. Amsterdam: Brill, 2012. 

Pain studies, both in exact sciences and in the humanities, are a fast-shifting field. This volume condenses a spectrum of recent views of pain through the lens of humanistic studies. Methodologically, the volume is an interdisciplinary study of the questions pertaining to the accessibility of pain (physical or emotional) to understanding and of the possible influence of suffering on the enhancement of knowledge in private experience or public sphere.
Undeterred by the widespread belief that pain cannot be expressed in language and that it is intransmissible to others, the authors of the essays in the collection show that the replicability of records and narratives of human experience provides a basis for the kind of empathetic attention, dialogue, and contact that can help us to register the pain of another and understand its conditions and contexts. Needless to say, the improvement of this understanding may also help map the ways for the ethics of response to (and help for) pain.
Whereas the authors of the volume tend to share the view of pain as a totally negative phenomenon (the position taken in Elaine Scarry’s The Body in Pain), they hold this view applicable mainly to the attitudes to the pain of others and the imperative of minimise the causes of another’s suffering. They also consider this view to be culturally and temporally circumscribed. The volume suggests that one’s own personal experience of suffering, along with the awareness of the seriality of such experience among fellow sufferers, can be conducive to emotional and intellectual growth. The reading of literature dealing with pain can lead to similar results through vicariously experienced suffering, whose emotional corollaries and intellectual consequences may be conveyed through artistic rather than discursive means.
The distinctive features of the volume are that it processes these issues in a historicising way, deploying the history of the ideas of pain from the Middle Ages to the present day, and that it makes use of the methodology of different disciplines to do so, arriving to similar conclusions through, as it were, different paths. The disciplines include analytic philosophy, historiography, history of science, oral history, literary studies, and political science.

Was 70CE a Watershed in Jewish History? On Jews and Judaism before and after the Destruction of the Second Temple. Editors: Daniel R. Schwartz, Zeev Weiss. Leiden: Brill, 2012.

The destruction of the Temple of Jerusalem in 70 CE, which put an end to sacrificial worship in Israel, is usually assumed to constitute a major caesura in Jewish history. But how important was it? What really changed due to 70? What, in contrast, was already changing before 70 or remained basically – or “virtually” -- unchanged despite it? How do the Diaspora, which was long used to Temple-less Judaism, and early Christianity, which was born around the same time, fit in? This Scholion Library volume presents twenty papers given at an international conference in Jerusalem in which scholars assessed the significance of 70 for their respective fields of specialization, including Jewish liturgy, law, literature, magic, art, institutional history, and early Christianity.


Link to book description at Brill's website. 


חינוך ודת: סמכות ואוטונומיה. בעריכת: עמנואל אטקס, תמר אלאור, מיכאל הד, ברוך שוורץ. ירושלים: מאגנס, 2011.

הקובץ מוקדש למתחים מוכרים בקשרים שבין חינוך ודת, אלה הנטווים בין מסורת לשינוי ובין סמכות לאוטונומיה. המחקרים המובאים בקובץ, והמבנה הדיאלוגי שבו הם ערוכים, מאירים את הסוגיות הנידונות בו מכיוונים חדשים. כך, לדוגמה, נבדקים הקשרים שבין מסורת לשינוי בחברה היהודית ובחברות אחרות, נבחנת הסתירה, לכאורה, בין חינוך דתי לחינוך ביקורתי, ומתבררים המנגנונים המוסדיים והאידאולוגיים שבאמצעותם מתחוללות תמורות באתוסים דתיים. הזיקה שבין סמכות לאוטונומיה נבחנת בתוך  מערכות חינוך דתיות. המחקרים מבקשים לבדוק אם יש סתירה מהותית בין אכיפת משמעת לבין הפנמת ערכים, בין סמכותיות חיצונית, המופעלת תדיר על המתחנכים, לבין השאיפה להעמיד אנשים אוטונומיים. סוגיות אלה, המעסיקות את כלל המתעניינים בערכים, זוכות במאמרי הקובץ לתובנות מפתיעות.
המאמרים הם פרי עבודתה של קבוצת המחקר "דת וחינוך" שפעלה במסגרת "סכוליון – מרכז למחקר רב תחומי בלימודי היהדות" בשנים תשס"ה–תשס"ז. השתתפו בה היסטוריונים, פסיכולוג חינוכי ואנתרופולוגים. לכל מאמר מתלווה מאמר תגובה.

תיאור הספר באתר ההוצאה 


גן בעדן מקדם: מסורות גן עדן בישראל ובעמים. בעריכת: רחל אליאור. ירושלים: מאגנס, 2010.

ספר זה מוקדש לעיון מחקרי רחב בהקשריו השונים של גן עדן במסורות דתיות ותרבותיות שונות מן העת העתיקה ועד ימינו. הסיפור המקראי המספר על 'גן בעדן מקדם' (בראשית ב, ח - ג, כד), הוא המקום שבו מתחילה העלילה האנושית ובו מוגדרים מושגי היסוד שלה. בסיפור גן עדן נזכר לראשונה דיאלוג בין אל נצחי בורא לאדם נברא בן חלוף, שם נזכרת לראשונה החלוקה הארכיטיפית לאיש ואישה, ההבחנה בין תום לידיעה, פקיחת העיניים בעקבות האכילה מעץ הדעת וההסתתרות, הכרוכה בבושה, אשמה ופחד, כמו ההבחנה הראשונית בין חטא ועונש, בין ערום ללבוש, בין איסור והיתר, בין שולט לנשלט, ובין הנצחי והחולף. מושגים אלה הפכו כולם לתשתית תרבותית בעולמם של בני הדתות המונותיאיסטיות בהקשרים רבים הנפרשים בין ראשית החיים לאחריתם.

גן העדן, מקום ההתוודעות הראשוני בין אל בורא ומצווה לאדם נברא ומצוּוה, ומקום המעבר מטבע לתרבות, נתפש במהלך הדורות כאתר מקודש המצוי מעבר לגבולות הזמן והמקום, הקשור לעברו של המין האנושי המתפרש מחדש כל העת, ולכיסופיו בדבר העתיד המיוחל, המשתנים אף הם עם חלוף העתים. המסורות הכרוכות בסיפור גן עדן ובפירושיו המשתנים עיצבו את מושגי היסוד של בני דתות שונות שהתחנכו בזיקה לסיפור המקראי, לתרגומיו ולפירושיו, שכן ראשית בריאת האדם ואחריתו נקשרו במקום על זמני זה ובסיפורים מקבילים לו בתרבויות העולם, על ראשית משפחת האדם ועל אופק כיסופיו.


הקנון הסמוי מן העין: חקרי קנון וגניזה. בעריכת: מנחם בן-ששון, ירחמיאל ברודי, עמיה ליבליך, דנה שלו. ירושלים: מאגנס, 2010.

ה'קנון' הוא ציר מרכזי בדיונים ובויכוחים רבים שהתנהלו בעשרות השנים האחרונות ברחבי העולם. ואולם, ברוב המקרים שבהם חוקרים את העבר הרחוק, לא נותר אלא חלק קטן ולא מייצג בהכרח של היצירה שנכתבה באותם הדורות. לעומת זאת, אם אנו בוחנים את המתרחש בימינו או בתקופות סמוכות, חסרה לעתים קרובות הפרספקטיבה ההיסטורית שתבהיר מה יזכה למעמד קנוני או מעין-קנוני. גניזות קהיר הן משאב נדיר של מקורות שכביכול 'לא שרדו', והן מאפשרות לנו להשוות בין מה שנותר לבין מה שאבד ולנסות לנסח 'חוקי הישרדות' שיסבירו מדוע חיבורים מסוימים נותרו על מדף הספרים היהודי ואחרים נשתכחו ונעלמו.

מאמרי הקובץ על קנון וגניזה בוחנים את דרכי הישרדותה של יצירה וקביעתה כקנון מזוויות ראייה שונות: עקרונות רציונליים, דרכי בניית חיבורים, רטוריקה, מעמד וסמכות של יצירות קודמות, תחושת שליחות חברתית ומשיחית, תגובה לתנועות רוחניות לא יהודיות, ופתיחות מודעת ולא מודעת לחידושי הזמן. כמחצית מן המאמרים בכרך דנים באופן מרכזי יותר או מרכזי פחות בממצאים מגניזות קהיר ומאוספים דומים. מאמרים אחרים עוסקים בהיבטים עקרוניים של שאלת הקנוניוּת, בייחוד בהקשר של הגניזות; בספריות נוצריות מן המאות השנייה עד החמישית במצרים ארץ הגניזות, ובהיבטים רלוונטיים של התרבות הקלסית; וכמה מאמרים מתרחקים מתקופת הגניזה ועוסקים בתופעות הניתנות להשוואה בעולם המודרני.

תיאור הספר באתר ההוצאה