קבוצת "היהודים בין תרבות רב ותרבות מיעוט: מקרה ביזנטיון", אשר פעלה במרכז מנדל סכוליון בשנים תשס"ד-תשס"ו, טענה שניכר כי תפארת ההיסטוריה התרבותית של יהודי ביזנטיון סבלה עד כה מחסר במחקר מרוכז וארוך טווח בקרב שאר לימודי היהדות. ביזנטיון ראויה למחקר מאומץ לא רק כשלעצמה, אך גם באשר היא משמשת חוליה מגשרת המעמידה את החוקר על טיב הזרמים המרכזיים של הזהות היהודית השוררים בעולם היום. נכון אף לומר כי יהודי מזרח אירופה בארצות הנצרות האורתודוכסית, וכן אותן קהילות שקמו בתוך גבולות האימפריה העותומאנית לשעבר הם יורשי אותן הקהילות היהודיות של האימפריה הביזנטית. המטרה השנייה של הקבוצה הייתה לפתח מודל מחקר עבור הסוציולוגיה ההיסטורית של המסירה התרבותית לאורך זמן, ובפרט עבור אותם אמצעים שסייעו לתקשורת ולחילופי הידע בין תרבויות מיעוט ותרבות רב. תקוות המחקר הייתה כי מודל שכזה יהיה ישים בהקשרים תרבותיים אחרים המורכבים מרב ומיעוט, כגון יהודים בארצות הנצרות, יהודים ונצרים בארצות האסלאם, וכן לגבי האינטראקציה בין נצרים אורתודוכסים והטרודוקסים בביזנטיון. ניתן יהיה ליישם מודל שכזה במחקר החברה הישראלים המודרנית על סבך ומגוון מרכיביה החברתיים. לבסוף, מאמץ המחקר הביזנטי ביקש ליצור מומנטום של מחקר ולימוד אינטרדיציפלינריים שימשיך גם לאחר תום שלוש שנות הפרויקט, ויהפוך את האוניברסיטה העברית למרכז משמעותי לחקר ביזנטיון ברמה הבינלאומית.
חברות וחברי הקבוצה:
פרופ' ראובן בונפיל, ד"ר רינה טלגם, פרופ' גדליה סטרומזה, ד"ר עודד עיר-שי, ד"ר אופיר מינץ-מנור, מר יוסי סופר, ד"ר רוני עמיר, ד"ר מיכה פרי, ד"ר רולי זילברשטיין.