צליל, דימוי ומרחב

קבוצת המחקר "צליל, דימוי ומרחב", שפעלה במרכז מנדל סכוליון בשנים תשע"ו-תשע"ח, חקרה ליטורגיה ואמנויות כמעצבי זיכרון תרבותי בימי הביניים. בבסיס המחקר עמדה ההנחה שליטורגיה היא מטבעה רב תחומית, מורכבת לא רק מטקסטים וממוסיקה אלא היא חוויה דתית במרחב וככזו היא מכילה מרכיבים חזותיים ואף מתבססת עליהם. הטקס הליטורגי פונה אל מכלול החושים של המאמינים, ואלה אינם נותרים אדישים לו. קבוצת המחקר, שהורכבה מארבעה היסטוריונים של ימי הביניים, בהם מוסיקולוג ושתי היסטוריוניות של אמנות, ביקשה להתעמק בטקס הליטורגי שבמרכז החוויה הדתית ובתרומתו לעיצוב הזיכרון התרבותי של החברה הימי-ביניימית. הקבוצה חקרה את המסורות הסמליות המשתקפות בליטורגיה ובאמנויות, המניעות ומעצבות משמעות בזיכרון התרבותי המקומי והאוניברסאלי, בארץ הקודש ובאירופה. הקבוצה ביקשה לאפיין את המרכיבים הוויזואלים, הכתובים והמושמעים של הטקסים הליטורגים ואת האופן בו עיצבו יחדיו את זיכרונו התרבותי של המאמין הנוצרי או היהודי, ובנו את זיקתו לקהילה אליה השתייך.  

חברות וחברי הקבוצה: 

פרופ' שרית שלו-עיני, פרופ' איריס שגריר, ד"ר יוסי מורי, פרופ' גלית נגה-בנאי, גב' נטע אמיר, גב' נועם ידין-עברון, מר אורי יעקב, גב' אביה שמש.