(תש"פ-תשפ"ב)
בעוד רובו של המחקר במדעי הרוח והחברה נוטה להדגיש יחסי אובייקט-סובייקט בין מיני מזונות ובני האדם האוכלים אותם (מהעדפות מזון אינדיבידואליות, דרך משמעויות סימבוליות המיוחסות למזונות מסוימים, ועד האידיאולוגיות ההופכות משמעויות מעין אלה למובנות-מאליהן בהקשר של כלכלות-פוליטיות מסוימות), קבוצת שולחנות ערוכים: אכילה, גבולות ומעברים בין-תרבותיים מתמקדת בפרקטיקות של אכילה, מזווית השוואתית. הדיון הקבוצתי באכילה – להבדיל, כאמור, מאוכל ואוכליו – מתנהל באמצעות הצלבתם של שני צירי ניתוח.
הציר הראשון מתמקד במרחב הפיזי והנחווה של פרקטיקות האכילה, קרי הדרכים בהן מתממשת בחלל הביתי, העירוני, ואף הפוליטי, מערכת משמעויות המכוננות יחידים וקהילה, מעמד חברתי-דתי או סטטוס פוליטי. בהקשר זה ניתן דגש על חקר המאפיינים המטריאליים והלא-מטריאליים של האכילה, היחס שבין מרחבי אכילה פרטיים וציבוריים, מעברים בין תרבותיים של רכיבי אירוע האכילה וייצורם של גבולות חברתיים במרחב ובזמן. הציר השני מתמקד במרחב הנורמטיבי ובוחן את אופני הרגולציה על פעולת האכילה הנדרשת ליצירת סדר חברתי בהקשרים היסטוריים-תרבותיים מגוונים. במרכז הדיון עומד היחס בין דפוסים של רגולציה מוצהרת ונסתרת, אופנים של הבנייה טקסטואלית של מעשי האכילה, הגדרת העצמי והגדרת האחר וכן הקשר בין אי אכילה מרצון לתמונת העולם הדתית.
תחומי המחקר המגוונים של חברות וחברי הקבוצה מאפשרים התבוננות רחבה, חדשנית והשוואתית בהבניה של מרחבי האכילה בתרבויות שונות, תוך עמידה על יחסי הניגוד וההשלמה המתקיימים ביניהם.