קבוצות המחקר

במנדל סכוליון פועלות שלוש קבוצות מחקר רב-תחומיות שעוסקות כל אחת בנושא מסוים בתוך תחומי מדעי הרוח ולימודי היהדות. כל קבוצה מורכבת מחוקרים בכירים ומתלמידי מחקר מהאוניברסיטה העברית. לעתים קרובות מאוד, חוקרים מחוץ לכותלי האוניברסיטה מוזמנים אף הם להשתתף בקבוצות. הקבוצה כמכלול יורדת לעומק נושא המחקר שלה בעזרת נקודות המבט המתודולוגיות השונות שכל חוקר מביא מתחום התמחותו. במנדל סכוליון מאמינים כי גישה אינטרדיציפלינרית זו מניבה מחקר מקורי ועמוק יותר.
 
בעיקרון, כל קבוצה כוללת שמונה חוקרים – ארבעה חוקרים בכירים וארבעה תלמידי מחקר. למעשה, כל קבוצה מעסיקה מעגל נוסף של עוזרי מחקר ואחרים המשתפים פעולה בתחום, סטודנטים וחוקרים זוטרים נוספים השותפים לעשייה המחקרית.
 
קול קורא להגשת הצעות לקבוצות מחקר מתפרסם בכל שנה בספטמבר כשנתיים לפני תחילת פעילות הקבוצה. את ההצעות לקבוצת מחקר מגישים ארבעה חוקרים בכירים. המועד האחרון להגשת ההצעות הוא בדצמבר (כשלושה חודשים אחרי פרסום הקול הקורא). את הקבוצה בוחרת הוועדה האקדמית המקבלת את החלטתה בתחילת ינואר. לחצו כאן לקול קורא לדוגמה. לחצו כאן להצעת המחקר של הקבוצה האחרונה שהתקבלה.
 
לאחר שמתקבלת הצעתם של החוקרים הבכירים, מתפרסם קול קורא המזמין ארבעה תלמידי מחקר מצטיינים של האוניברסיטה העברית, שתחום מחקרם קרוב לנושא הקבוצה, להצטרף אליה. הקול הקורא יוצא בחודש פברואר בכל שנה. בחודשים מרץ ואפריל מתכנסת ועדה שמראיינת את המועמדים שנבחרו לשלב הראיונות ובוחרת מתוכם את ארבעת תלמידי המחקר של הקבוצה. לחצו כאן לקול קורא לדוגמה. 

העבר בעבר (2020-2023)

 

לעבר תפקיד מכריע בעיצוב ההווה של כל יחיד וקבוצה. מאידך, כיום ברור כי גם להווה תפקיד מכריע בעיצובו של העבר, וכי זה האחרון משתנה לא פעם, לדוגמא בשל מגמות פוליטיות, דתיות או חברתיות. בדור האחרון חל גידול ניכר בעיסוק המחקרי הן במקומו של העבר בהווה והן במקומו של ההווה בעיצוב זיכרון העבר, וסוגיות אלו נבחנות במגוון דיסציפלינות של מדעי הרוח והחברה. עיסוק אינטנסיבי זה הוליד תמורות משמעותיות באופן בו מובן "זיכרון העבר" (הן האישי והן הקולקטיבי), עיצובו או דרכי התגבשותו. אולם מחקרים אלה עוסקים ברובם בפרטים או בחברות מודרניות.

קבוצת המחקר, המורכבת מחוקרים העוסקים בחברות קדומות, מבקשת להציב במוקד מחקרה על העבר פרספקטיבה מחקרית ייחודית: "העבר של העבר". היינו, כיצד חברות קדומות תפסו ותיארו את ה"עבר". איזה מקום היה לו בהווה שלהם ואיזה מקום היה להווה שלהם בעיצוב ה"עבר". מבט כפול זה אחורה יספק נקודת תצפית רבת ערך שתאפשר הבנה מעמיקה יותר של "ההווה" של כל אחת מן הקבוצות הנחקרות. העיסוק המגוון בתקופות, בחברות ובאזורים שונים בתכלית זה מזה הנבדלים גם בשפות, בספרויות ובמתודולוגיות, יאפשר לעמוד על מודלים על זמניים של "עיצוב הזיכרון", כמו גם על הבדלים בין תרבויות בנושא. מטרתה המרכזית של הקבוצה היא אפוא לזהות את ההשפעה שיש לגורמים, להקשרים ולסיטואציות שונות על ההתגבשות ואופני הביטוי של "זיכרון העבר" בקרב קבוצות שונות ובהקשרים היסטוריים וסוציו-פוליטיים שונים. סביב חוט מקשר זה מתעתדת הקבוצה לעסוק במספר סוגיות מוגדרות, מתוך שלל ההיבטים הנוגעים ל"עבר בעבר":

סיפורי ראשית, סיפורים העוסקים ב"זיכרון" של העבר הרחוק והנוגעים למוצאן של קבוצות, שושלות, מוסדות הנהגה או ייסודם של אתרים כגון ערים, ארמונות ומקדשים.

רצף ושינוי, תודעה של רצף או של שינוי ביחס ל'עבר', או יצירת אשליה של רצף (או שינוי) שכזה, בנסיבות היסטוריות שונות כגון חילופים אתניים, חילופי שלטון או תמורות דתיות.

זיכרון ו(ה)שכחה, אילו דמויות, אירועים ומקומות של העבר (אמתיים או מדומיינים) נטו הקבוצות הנחקרות "לזכור", מאילו התעלמו עד שנשכחו ואילו הודחקו והושכחו במתכוון.

 

אני הוא

שולחנות ערוכים: אכילה, גבולות ומעברים בין תרבותיים (2019-2022)

 

בעוד רובו של המחקר במדעי הרוח והחברה נוטה להדגיש יחסי אובייקט-סובייקט בין מיני מזונות ובני האדם האוכלים אותם (מהעדפות מזון אינדיבידואליות, דרך משמעויות סימבוליות המיוחסות למזונות מסוימים, ועד האידיאולוגיות ההופכות משמעויות מעין אלה למובנות-מאליהן בהקשר של כלכלות-פוליטיות מסוימות), קבוצת שולחנות ערוכים: אכילה, גבולות ומעברים בין-תרבותיים מתמקדת בפרקטיקות של אכילה, מזווית השוואתית. הדיון הקבוצתי באכילה להבדיל, כאמור, מאוכל ואוכליו  מתנהל באמצעות הצלבתם של שני צירי ניתוח.

הציר הראשון מתמקד במרחב הפיזי והנחווה של פרקטיקות האכילה, קרי הדרכים בהן מתממשת בחלל הביתי, העירוני, ואף הפוליטי, מערכת משמעויות המכוננות יחידים וקהילה, מעמד חברתי-דתי או סטטוס פוליטי. בהקשר זה ניתן דגש על חקר המאפיינים המטריאליים והלא-מטריאליים של האכילה, היחס שבין מרחבי אכילה פרטיים וציבוריים, מעברים בין תרבותיים של רכיבי אירוע האכילה וייצורם של גבולות חברתיים במרחב ובזמן. הציר השני מתמקד במרחב הנורמטיבי ובוחן את אופני הרגולציה על פעולת האכילה הנדרשת ליצירת סדר חברתי בהקשרים היסטוריים-תרבותיים מגוונים. במרכז הדיון עומד היחס בין דפוסים של רגולציה מוצהרת ונסתרת, אופנים של הבנייה טקסטואלית של מעשי האכילה, הגדרת העצמי והגדרת האחר וכן הקשר בין אי אכילה מרצון לתמונת העולם הדתית.

תחומי המחקר המגוונים של חברות וחברי הקבוצה מאפשרים התבוננות רחבה, חדשנית והשוואתית בהבניה של מרחבי האכילה בתרבויות שונות, תוך עמידה על יחסי הניגוד וההשלמה המתקיימים ביניהם.

 

קבוצות מחקר לשנים הבאות

קבוצות עבר

חומרים לשינוי

צליל, דימוי ומרחב

 

קבוצת המחקר "צליל, דימוי ומרחב", שפעלה במרכז מנדל סכוליון בשנים תשע"ו-תשע"ח, חקרה ליטורגיה ואמנויות כמעצבי זיכרון תרבותי בימי הביניים. בבסיס המחקר עמדה ההנחה שליטורגיה היא מטבעה רב תחומית, מורכבת לא רק מטקסטים וממוסיקה אלא היא חוויה דתית במרחב וככזו היא מכילה מרכיבים חזותיים ואף מתבססת עליהם. הטקס הליטורגי פונה אל מכלול החושים של המאמינים, ואלה אינם נותרים אדישים לו. קבוצת המחקר, שהורכבה מארבעה היסטוריונים של ימי הביניים, בהם מוסיקולוג ושתי היסטוריוניות של אמנות, ביקשה להתעמק בטקס הליטורגי שבמרכז החוויה הדתית ובתרומתו לעיצוב הזיכרון התרבותי של החברה הימי-ביניימית. הקבוצה חקרה את המסורות הסמליות המשתקפות בליטורגיה ובאמנויות, המניעות ומעצבות משמעות בזיכרון התרבותי המקומי והאוניברסאלי, בארץ הקודש ובאירופה. הקבוצה ביקשה לאפיין את המרכיבים הוויזואלים, הכתובים והמושמעים של הטקסים הליטורגים ואת האופן בו עיצבו יחדיו את זיכרונו התרבותי של המאמין הנוצרי או היהודי, ובנו את זיקתו לקהילה אליה השתייך.  

חברות וחברי הקבוצה: 

פרופ' שרית שלו-עיני, פרופ' איריס שגריר, ד"ר יוסי מורי, פרופ' גלית נגה-בנאי, גב' נטע אמיר, גב' נועם ידין-עברון, מר אורי יעקב, גב' אביה שמש.