קבוצות עבר

בכל שנה מגיעים למרכז כעשרה חברים חדשים ועשרה חברים ותיקים הופכים לבוגרים. אחת משאיפות המרכז היא שבוגרינו ישמרו ויטמיעו את נורמות העבודה המשותפת במקומותיהם, בין אם אלה מחוץ לכתלי האוניברסיטה העברית, בין אם באוניברסיטאות אחרות או בכלל.

התהוות העברית החדשה - תשע"ד-תשע"ו

כוחה של תמונה: המשכיות תרבותית בעולמות משתנים - דימויי השליט במזרח התיכון 3250 לפסה"נ עד 1600 לספירה בקירוב - תשע"ג-תשע"ה

ארוס, משפחה וקהילה - תשע"ב-תשע"ד

ארכיאולוגיות של זיכרון: ייסוד, שקיעה וחורבן - תשע"א-תשע"ג

יהודים וערים: מרחב עירוני, מקום יהודי? - תש"ע-תשע"ב

הדמיון הפרשני: זיקות בין דת ואומנות בתרבות היהודית בהקשריה - תשס"ט-תשע"א

דעת ומכאוב: הבניות תרבותיות של הסבל - תשס"ח-תש"ע

על דת המקום ועל דת הקהל: כתות מול כנסיות, מקדש מול בתי כנסת - תשס"ז-תשס"ט

עולים ויורדים: חציית גבולות בין שמים וארץ בתרבות יהודית לדורותיה - תשס"ו-תשס"ח

חינוך ודת: בין מסורת לחידוש - תשס"ה-תשס"ז

היהודים בין תרבות רב ותרבות מיעוט: מקרה ביזנטיון - תשס"ד-תשס"ו

דרכי יצירת קנון (המקרה של גניזות קהיר) - תשס"ג-תשס"ה

כוחה של תמונה

תשע"ג-תשע"ה

 
המשכיות תרבותית בעולמות משתנים - דימויי השליט במזרח התיכון 3250 לפסה"נ עד 1600 לספירה בקירוב מאז ראשיתן של התרבויות העירוניות במזרח הקרוב הפיצו מנגנוני המלוכה מסר אידיאולוגי הנוגע ללגיטימיות של מעמדם, לזכויותיהם ולחובותיהם. מחקרנו יבדוק את הביטויים החזותיים של המסרים המלכותיים הללו ואת שרידותם במסגרות המשתנות של האזור. שכן, למרות הגמוניה של שפות נבדלות, דתות שונות, שינויים דמוגרפיים ומהפכות באידיאולוגיות ובסדרי היום המדיניים, תפישות עתיקות יומין וסמלים חזותיים של עבר מלכותי מעולם לא נעלמו מאזורנו אלא נשמרו וטופחו בצורה זו או אחרת במשך ששת אלפי השנים של תרבויות המזרח הקרוב. התופעה של המשכיות תרבותית המשקפת, לעתים, מגמות מודעות ושאינן מודעות לשימור הזיכרון, היא לב ליבו של המחקר המוצע. במהלכו נשווה ביטויים חזותיים של מלכים ומלוכה, נעמוד על המשמעויות החברתיות, הפוליטיות והדתיות שלהם ונבדוק את הסיבות ואת הדרכים לשרידותם. באמצעות ניתוח הייצוגים התמוניים של המלכוּת אשר ייבחנו בהשוואה לטקסטים נעמוד על ייחודה של השפה החזותית ושונוּתה מן הביטוי הכתוב תוך הכרה ששני המבעים הללו אינם בהכרח זהים או תואמים. ההכרה במתח המובנה שבין תמונה לטקסט תשמש עבורנו אמצעי לחשיפתם של רבדים תרבותיים נסתרים, אמביוולנטיים ובלתי-פתירים בתרבות או בתקופה נתונים בכל הנוגע לתפישת השלטון.
 
חברי הקבוצה:
פרופ' טלי אורנן  tallay@mscc.huji.ac.il
ד"ר  ארלט דוד  msarlett@mscc.huji.ac.il
פרופ' רחל מילשטיין  milstein@huji.ac.il
ד"ר גלית נגה-בנאי  gnbanai@huji.ac.il
רענן אייכלר  raanan.eichler@mail.huji.ac.il
דנה ברוסטובסקי-גלבוע  danbros@gmail.com
אנה גוטגרץ  a_gutgarts@yahoo.com
ליאת נאה  liat.naeh@mail.huji.ac.il

ארוס, משפחה וקהילה

תשע"ב-תשע"ד

ארוס הוא אחד מצמתי המשמעות הפוריים ביותר בחשיבה האנושית בשל השלכותיו מרחיקות הלכת בתחום האישי והציבורי כאחד. במישור הציבורי, ארוס משפיע באופן אישי ועמוק על אופיים וטיבם של ארגונים חברתיים החל במשפחה וכלה בציבורים המאורגנים על בסיס תרבותי, דתי ו/או אתני. יתר על כן, מושג הארוס וייצוגו בתרבות הוא במהותו בין-תחומי, משום שהוא קשור קשר הדוק לתופעות של שבירת גבולות: שבירת גבולות פרטית, המוצאת ביטוי במשיכה ובמגע גופני בין שני בני אדם שונים ונפרדים, שבירת גבולות מגדרית, המתממשת במשיכה ובחיבור בין סובייקטים מגדריים שונים, שבירת גבולות מעמדית, שמאפייניה הם פריצת המחיצות בין שכבות שונות בחברה, שבירת גבולות אתנית ולאומית, כאשר יש יחסים המערערים על הומוגניות של אלה, ושבירת גבולות דתית, המתרחשת כאשר כוחו של ארוס מפרק את ההגדרות שהקימו האמונה והפולחן. מכאן שארוס הוא נושא שלא רק מזמין, אלא כמעט מחייב עיסוק בין-תחומי הנוגע בספרות, בהיסטוריה, בסוציולוגיה, בלימודי תרבות, בפסיכולוגיה ובתיאולוגיה. אופיו של הפרוייקט שאנו מציעים הוא, איפוא, בינתחומי מעצם טיבו וטבעו של הנושא הנדון, והוא משלב בין היסטוריה יהודית, היסטוריה ישראלית, ספרות רומאנית, ספרות יהודית ועברית, ולימודים קלאסיים, תוך שימוש במגוון מתודות מחקריות שנועדו לחפש ולחשוף את הקשרים בין ביטוייו המגוונים והשונים של ארוס בכל אחד מהתחומים הללו.
 
חברי הקבוצה
פרופ' רות פיין: ruth.fine@mail.huji.ac.il
פרופ' יוסף קפלן: kaplany@mscc.huji.ac.il
פרופ' יואב רינון: yoav.rinon@mail.huji.ac.il
ד"ר שמרית פלד : shimritpeled@gmail.com
מורן בנית: moran.benit@mail.huji.ac.il
אור חסון: or.hasson@gmail.com
דנה קפלן: dana.kaplan@mail.huji.ac.il
 
כנסים
בשנת תשע"ב קיימה הקבוצה סדרת הרצאות בסינמטק ירושלים. לסיקור בעלון סכוליון לחץ כאן.
בשנת תשע"ג קיימה הקבוצה סדרת הרצאות בתיאטרון החאן בירושלים. לסיקור בעלון סכוליון לחץ כאן.
בשנת תשע"ד קיימה הקבוצה כנס מסכם. לסיקור בעלון סכוליון לחץ כאן.

ארכיאולוגיות של זיכרון

ייסוד, שקיעה וחורבן

תשע"א - תשע"ג

הקבוצה בחנה את ההשפעה של אירועי חורבן ושל תהליכי הידרדרות וקריסה של חברות מורכבות, על עיצוב הזיכרון הקולקטיבי. במסגרת זאת הבחינה בין הרישום השונה שהותירו תהליכי שקיעה ארוכי טווח שנבעו מניוון חברתי, תרבותי או כלכלי או משינויי אקלים גלובאליים, לבין אירועים דרמאטיים וחד פעמיים כמו כיבושים והרס או רעידות אדמה.

הקבוצה בחנה את הזיקה שבין האירועים כפי שהם משתקפים במקורות הכתובים ובממצא הארכיאולוגי ובין הדרך שבה הם באים לידי ביטוי במיתוסים המכוננים של מגוון חברות קדומות. לאירועי חורבן, שהם הרגעים או התקופות שבהם החברות משתנות או חדלות מלהתקיים, יש השפעה מרובה גם על ההיסטוריוגרפיה של תהליכי כינון ושקיעה כאחד. הקבוצה ניסתה להבין גם כיצד השתנתה תפיסת האירועים במהלך הדורות וכיצד הפכו חלק מאירועי החורבן ללקחים פוליטיים או מוסריים וכיצד השפיע הזיכרון ההיסטורי על כיווני המחקר של הקהילות הארכיאולוגיות.

חברי הקבוצה

פרופ' רוני אלנבלום msronni@mscc.huji.ac.il
ד"ר נילי ואזנה  wazana@mscc.huji.ac.il
ד"ר שרון צוקרמן ז"ל
פרופ' גידי שלח  msshe@mscc.huji.ac.il
מיכל ביטון  michal.bitton100@gmail.com
אורי דוידוביץ'  uri.davidovich@mail.huji.ac.il
ד"ר אסנת סוויד   osnatsuued@gmail.com
 

כנסים

בפברואר 2011 קיימה הקבוצה סיור למצודות הברזליות בנגב, לצפיה במצגת הסיור לחצו כאן.
ביולי 2011 קיימה הקבוצה סיור לפטרה, לצפיה בתמונות מהסיור לחצו כאן.
בינואר 2012 קיימה הקבוצה סיור להרודיון, לצפיה בתמונות מהסיור לחצו כאן.
ביוני 2012 קיימה הקבוצה סיור ליפו, לצפיה בתמונות מהסיור לחצו כאן.
בנובמבר 2012 קיימה הקבוצה סיור לתל חצור ועומרית, לצפיה בתמונות לחצו כאן.
בדצמבר 2012 קיימה הקבוצה בשיתוף עם המכון ללימודים מתקדמים כנס חורף מסכם, לאתר הכנס לחצו כאן.

יהודים וערים

מרחב עירוני, מקום יהודי?       

תש"ע - תשע"ב              
       
יהודים נתפסו רבות כדוגמה מושלמת לעם עירוני. באירופה ובצפון אמריקה דמויות מגוונות ומשפיעות כגון: קארל מרקס, גורג' סימל, רוברט פארק, ג'ון היגאם, ארתור רופין, וולטר בנג'מין ודמויות מובילות באמנות החל מפרנץ קפקא וכלה בוודי אלן, כולם טענו שלא רק שיהודים העדיפו לגור בערים, אלא שתבניתם ה"מוטבעת" של מגורים עירוניים בעצם עיצבה את דרך חייהם והשתקפה בעולמם.                        

יהודים לא היו רק מקרה ראשי של הסתגלות עירונית, אלא גם שירתו כאבטיפוס לטווח שלם של חשיבה חברתית חדשה וייצוג תרבותי של החוויה העירונית והעולם המודרני.                        

ניתוח ביקורתי של הקשרים וההשפעות בין יהודים וסביבתם העירונית הפך לתחום מחקר בסיסי בהקשר של מדינות וערים יחידות במחקר המודרני. אך נדיר הוא מחקר אשר נכנס במידה רחבה לתחום הבין-תרבותי. אנו מאמינים שהקשר בין יהודים וערים מציע הזדמנות נהדרת לסקור את הטווח של הקשרים העירוניים-יהודיים הן בהיבט דיאכרוני והן בהיבט סינכרוני על פני המפה היהודית-תרבותית המודרנית.                        

לכן לקחנו על עצמנו בדיקה חדישה של הקשרים המרתקים, אך לרוב מופשטים, בין יהודים והסביבה העירונית.           

חברי הקבוצה  
ד"ר סקוט אורי  scottury@post.tau.ac.il
פרופ' סדרה אזרחי    sidra.dke@gmail.com
פרופ' אלי לדרהנדלר  elederhendler@mscc.huji.ac.il
ד"ר מיכאל סילבר  silber@cc.huji.ac.il
ד"ר יקיר אנגלנדר  yakir1212englander@gmail.com
ד"ר גלי דרוקר בר-עם  gali.druckerbar@mail.huji.ac.il
שרה ינובסקי  sara.yanovsky@mail.huji.ac.il
נעמה מישר  naama.meishar@mail.huji.ac.il
ד"ר דביר צור  dvir_tzur@yahoo.com

כנסים

באפריל 2012 קיימה הקבוצה ערב עיון וסדנא בנושא "למה ירושלים" ראו הזמנה
ביוני אותה שנה קיימה הקבוצה את כנס הסיכום שלה תחת הכותרת: Jews and Cities: Modern Encounters and Solitudes. ראו תמונות מהכנס.

הדמיון הפרשני

זיקות בין דת ואמנות בתרבות היהודית בהקשריה  

תשס"ט- תשע"א
 
הפרויקט המחקרי המוצע בזאת מוקדש לבחינה משולבת של הדתי והאמנותי על היבטיהם האסתטיים, החווייתיים והפרשניים. שני תחומים אלה – דת ואמנות – מתקיימים בתרבות ונתפסים במחקרה גם במעורב גם במובחן זה מזה. ברצוננו לפרוס את מערכת הזיקות שביניהן ולבחון אותה בריבוי אופניה. מטבע תחומי עיסוקנו נעמיד שאלות הן בפרספקטיבה היסטורית והן בפרספקטיבה פנומנולוגית אשר יצטרפו יחדיו לניסיון לעמוד על האופנים בהם מסורות וסוגות אמנותיות תורמות לתודעה ולחוויה הדתית (או לחלופותיהן המחולנות), ועל הדרכים בהן אלה מצידן מייצרות גישות אמנותיות חדשות.

השילוב הבין-תחומי של קבוצתנו, המתפרס על פני הערוצים האקספרסיביים הראשיים של האמנות – מוסיקה, ספרות ואמנות וויזואלית – יאפשר עיצוב פורה וייחודי של מתודולוגיות חדשות בחקר התרבות היהודית. חלק בלתי נפרד מתוך מסכת מחשבתנו הינם יחסי הגומלין שבין האמנויות להיסטוריה של פרשנות כתבי הקודש על היבטיה המסורתיים והחדשניים. אנו סבורים שמפעליהם הפרשניים של סופרים, משוררים, אמנים ומוסיקאים ראויים לבדיקה מקיפה מאותו הסוג שניתן לכתביהם של הוגים מרכזיים כהרדר, מנדלסון ובובר. חירות פואטית אינה הופכת את המעשים הפרשניים של אמנים לפחות נאמנים או בעלי משקל. אדרבא, נישאים על כנפי הדמיון האמנותי עשויים אמנים לפרוץ אל תובנות החסומות בפני אופני פירוש אחרים. נבקש לבחון לא רק את הבחירות הפואטיות הרמנויטיות של האמנים היחידים אלא גם של קהילות, על הדרכים הייחודיות שנתגבשו בהן לאופני פירוש ועיצוב אמנותיים ולשוב ולבחון מתוך כך את מפעליהם של היחידים שקמו מתוכן.

בהתאם לכך נציב שאלות מחקר כגון: מה מאפיין את האמנות הדתית בתקופות שונות? האם תפיסות דתיות של תרבות נתונה, יהודית או אחרת, עולות בקנה אחד עם הפרקטיקות האמנותיות שלה? ובהקשר היהודי: הניתן להבחין בעקרונות אסתטיים אשר הנחו את הבנייתם של החיים היהודיים הציבוריים והפרטיים? האם ניתנה להם הצדקה תיאולוגית או הלכתית? מחקרינו, אשר יתמקדו ברגעים מכוננים בתוך ההיסטוריה היהודית יכללו זווית משווה, בעיקר ביחס לחברות נוצריות. לפיכך נשאל: באיזו מידה הושפעו עיצובים אמנותיים בעולם היהודי מתפיסות אמנותיות של הסביבה הנוצרית (או המוסלמית) ובאיזו מידה נתגלתה לגבי השפעות אלו מודעות מפורשת? כיצד נתפסו אופני העיצוב היהודיים בידי התרבויות הסובבות ובאיזה אופן תרמו לדימוי היהודי העצמי והחיצוני? כיצד לפרש את העשייה האמנותית בתוך מחקר העבר היהודי וכיצד לשלבה בתוך המחשבה אודות היצירה האינטלקטואלית הכוללת? מה הופך את הביטוי האלגורי למרכזי כל כך בהצרנה האמנותית של התוכן הדתי? ננסה להצביע על דרכים להבין את האופנים שבהם התופעה הדתית מייצרת שינוי ומהפכה אמנותית מצד אחד והמשכיות ושמרנות אמנותית מצד אחר, וכיצד, לחלופין, מאפשרת היצירה האמנותית מהלך חתרני בתוך מסורות קיימות. נבקש לתהות על החשיבה על נושאים אלה כפי שפותחה על-ידי היסטוריונים והוגים, אנשי דת ופילוסופים, אמנים וסופרים בתקופות רלוונטיות למחקרינו.

כתוצאה משילוב התחומים ונקודות המיקוד יעמדו במרכז ענייננו נושאים כמו: ההקשר המוסדי-מרחבי של היצירה האמנותית הדתית (בית הכנסת, הבית, בית המדרש, בית התרבות ואולם הקונצרטים ומרחבים פרטיים וקהילתיים אחרים); הטקס הדתי כמערך מורכב הכולל בתוכו ערוצי ביטוי אמנותיים שונים והמהווה מצדו מקור השראה לביטוי אמנותי עתיק ומודרני כאחד; האמנים היחידים כמבטאים רגשות דתיים קבוצתיים ופרטיים; תחום הקדושה וזיקתו לתחום היופי, אופני התקבלות פואטיים-אמנותיים של טקסטים ויצירות קנוניים וסיגולם להוויות חיים משתנות.

מבחינה היסטורית, תחומי העיסוק שלנו כוללים את שלהי העת העתיקה כמו גם את ראשית העת החדשה והמודרנה עם התמקדות משותפת במאה התשע עשרה וראשית המאה העשרים, כשבבחינת תקופה זו נתייחס הן ליצירה אמנותית ודתית של התקופה עצמה והן להיווצרות אסכולות מחקריות מרכזיות בתחום הדת, הספרות, המוסיקה, האמנות, אתנוגרפיה, והפולקלור, אסכולות וזרמי חשיבה שהשפעתם תקיפה עד ימינו. לאור הדגש המודרני של מחקרינו, נבחן בהרחבה את היחסים הדיאלקטיים שבין תפקידן של האומנויות בהעצמת תהליכי חילון מצד אחד, ותרומתן בהבניית חלופות רליגיוזיות לדפוסים מסורתיים מן הצד השני. אנו סבורים שלבחינה זו משנה חשיבות בימינו אנו, עם התפשטותם של אופני קיום דתיים הנתפסים כמאיימים על תפיסות ליברליות וצורות חיים חילוניות - מורשת עידן הנאורות. ההקשר הגלובאלי של תופעות אלו עקרוני להבנת ממדיהן והדינמיקה המאפינת אותן; ביטוייהם ניכרים כיום באמנות הישראלית והיהודית לגווניהן. כל אלה יעסיקו אותנו, בנפרד ובמשות, בהקשרים שונים.

אנו מאמינים שהמסגרת המשותפת של סכוליון מהווה הזדמנות נדירה עבורנו לעבוד יחדיו לקידום המחקר הכללי של הזיקות בין אמנות לדת בהקשר היהודי הרחב ומעבר לו, ובתוך כך להעצים הדדית את מחקרינו האינדיבידואליים.

חברי הקבוצה
פרופ' רות הכהן - mshruth@mscc.huji.ac.il
פרופ' גלית חזן-רוקם - hasanrokem@pluto.mscc.huji.ac.il
פרופ' ירחמיאל כהן - ycohen@h2.hum.huji.ac.il
פרופ' אילנה פרדס - mspardes@mscc.huji.ac.il
ד"ר יונתן בן-הראש - jbenarro@princeton.edu
ענת דנציגר - anat.danziger@mail.huji.ac.il
ד"ר ורד מדר - veredmadar@hotmail.com
תהילה מישור - tehila.mishor@mail.huji.ac.il
ד"ר אירינה צ'רנצקי - icher2000@yahoo.com 

כנסים

בנובמבר 2008 קיימה הקבוצה ערב עיון בשיתוף החוג לספרות כללית והשוואתית לכבוד ספרה של פרופ' אילנה פרדס Melville's Bibles בהוצאת אוניברסיטת קליפורניה. ראו הזמנה.

במאי 2009 קיימה הקבוצה כנס בנושא Emancipation through sound and image: Jews entering the fine arts. ראו הזמנה.

במרץ 2011 קיימה הקבוצה כנס בנושא "היהודי זיס" במערבולת היסטוריה ובדיון: ספרות, קולנוע, מוזיקה. ראו הזמנה.

במאי 2011 התקיים בבניין רבין כנס מסכם לפעילות הקבוצה בסכוליון בשם Interpretive Imagination: Religion and the Arts in Jewish and Neighbouring Cultures. ראו הזמנה. לסיקור הכנס בעלון סכוליון לחץ כאן.

דעת ומכאוב

הבניות תרבותיות של הסבל

 
תשס"ח-תש"ע          
 
הכאב כאירוע תרבו, חוויה אישית, תהליך פיזיולוגי ותופעה עיקשת אשר מפגינה נחישות והתמדה היסטורית למרות התהפוכות האפיסטמיות הרבות שעבר לאורך ההיסטוריה האנושית – מהווה חוליית קישור בלתי ניתנת להעלמה בין כל היבטיה של התרבות האנושית. הצורך האנושי לבטא כאב ולהעניק לו הסבר מקובע בתוך תרבויות האדם, ועל כן חקר הכאב בעבר ובהווה הוא מרכזי להבנתה של כל תרבות באשר היא. כל ארבע מסגרות החשיבה בהן אנו עוסקים – יהדות, נצרות, סוציולוגיה ומדע – מחפשות ומעניקות משמעות לכאב.
 
מזה כעשור מתמודדים חוקרים ברחבי העולם בתחום חדש ומסובך – ההיסטוריה של הרגשות, וההיסטוריה של התחושות, הנלווית אליה. מלכתחילה נחלקו החוקרים לשתי סיעות. קבוצה אחת, בהשפעת הפסיכולוגיה, גרסה שסדנא דארעא חד הוא, ואין הבדל בין תחושות היסוד של יחידים או קבוצות אנושיים בזמנים ובתרבויות שונות. מספר מסוים (מספר המשתנה תדירות) של תחושות יסוד משותפות לכולם, ועל תשתית זו בונה כל תרבות את תגובותיה שלה למציאות. אולם ככל שהמחקר הולך ומעמיק, מסתבר כי ההבדלים בין הרגשות והתחושות המתוארים בתרבויות ובזמנים שונים כה רב, שאי אפשר לקבוע בבירור מהן תחושות יסוד ומהן תחושות שמקורן במבנה-על תרבותי. עד היום הזה לא הצליחו חוקרים (היסטוריונים, אנתרופולוגים, וכו') לאתר רגש או תחושה חפים מכל מבנה והבעה מוכתבי תרבות, ועל כן מסכימים רוב ההיסטוריונים כיום כי כל שניתן לנו לחקור הוא ההבעות של תחושות וההתייחסות אליהן, ומוטב לזנוח את הויכוח שאינו ניתן לפתרון.           
 
יתר על כן, הכאב מופיע, בשנויי צורה, בכל היבטי הידע האנושי ושיחיו. עובדה זו ניכרת בעיקר לאור הבדלנות המוקצנת והולכת מאז המאה התשע-עשרה של מדעי הטבע מן האמנויות וממדעי הרוח. המתודות של מדעי הטבע, המשגתם את המציאות, מבנה האישיות של החוקרים/ות, וייצוגה של המציאות הופרדו והועמדו בקוטב שכנגד תחומי ידע ופקרטיקות של הדיסציפלינות ה-"לא מדעיות" של החברה המערבית המודרנית. מנגד, מאגד הכאב מחדש את שתי "תרבויות הידע" סביב מוקד עניין משותף, והוא מהווה חוט מקשר בין תחומי הידע השונים. שכן הכאב משמש כמושא מחקרי של מתודות ניסיוניות וחווייתיות, בין מוחצנות ובין מופנמות, בין גופניות ובין נפשיות, בין מדידות ובין פנומנולוגיות. הוא מציג בפנינו אתגר רב-תחומי והזדמנות לכנס סביב מוקד מחקר מורכב – אך קוהרנטי וממוקד – חוקרים וחוקרות מדיסציפלינות שונות ומהקמפוסים השונים של האוניברסיטה העברית.          
 
תחומי הידע השונים העוסקים בחקר הכאב ונקודות המבט השונות שמתוכן הוא נבחן בתחומים השונים מונעים, לכאורה, הפריה הדדית ומושכלת. בפרויקט של קבוצתנו בסכוליון אנו רואים הזדמנות להסיר את מחיצות השיח האלו ולהציע את ההתבוננות בכאב כמוקד מחקרי כלל-אוניברסיטאי – הן כמושא מחקרי "טהור" והן כמושא למניפולציה, שירוש (ארדיקציה) וגירוי טיפולי. במסגרת פעילות הקבוצה אנו צופים מפגשים בין זירות וטכניקות שונות הפועלות על הכאב ועמו – בין המרפאים/ות במרפאות כאב ובין הפרקטיקות התרבותיות וההיסטוריות השונות שהתמודדו עם הכאב; בין הביולוגיה של העברה עצבית של כאב ובין החקר האנתרופולוגי של הכאב, הנובע מתוך הקשבה לקולו של הקרבן הסובל. אנו מציעים את המפגש סביב הכאב לא רק כהזדמנות להעמיק את העניין האינטלקטואלי של קבוצתנו בכאב-qua-כאב, אלא גם כצוהר לשיתופי פעולה בין התרבותי, המדעי, והטיפולי בקמפוסים השונים של האוניברסיטה העברית.          
 
חברי הקבוצה          
ד"ר עתניאל דרור  otniel@md.huji.ac.il
פרופ' לאונה טוקר toker@mscc.huji.ac.il
פרופ' אסתר כהן msecohen@mscc.huji.ac.il
ד"ר מנואלה קונסוני lela@mscc.huji.ac.il
ד"ר מיכל אלטבאואר altbauer@yahoo.com
ד"ר עמרי הרצוג omri.herzog@gmail.com
ד"ר נעמה כהן-הנגבי conaamar@gmail.com
ד"ר נועה ששר noashash@gmail.com
 
כנסים          
 
במרץ 2009 קיימה הקבוצה כנס בנושא Perspectives on Pain. ראו הזמנה. לסיקור הכנס בעלון סכוליון לחץ כאן.          
 
במאי 2010 קיימה הקבוצה כנס מסכם לפעילותה. ראו הזמנה. לסיקור הכנס בעלון סכוליון לחץ כאן.

דת המקום ודת הקהל

על דת המקום ועל דת הקהל - כתות מול כנסיות, מקדש מול בתי כנסת

 
תשס"ז - תשס"ט
 
קבוצת "על דת המקום ועל דת הקהל", אשר נבחרה בקפדנות מתוך חמש הצעות מחקר שהוגשו לסכוליון לתקופת תשס"ז - תשס"ט, ביקשה לחקור את היחס בין שני זוגות של ניגודים אשר עד כה נחקרו בדרך כלל כל אחד בהקשרו הנפרד. הניגוד הראשון הוא זה שבין דת המתמקדת במקום מסוים שהאל קידש לעומת דת שמספר מרכזיה כמספר קהילותיה. אולם לדיכוטומיה פשוטה זו הסתעפות מורכבת גם אל עבר השוני באופי הריטואל (קרבן לעומת תפילה) וסגנון הריטואל (פורמאלי לעומת בלתי-פורמאלי), וכן בענייני ריבונות והנהגה (כוהנים מלידה לעומת רבנים מבחירה), ובמעמד הקהילה בכלל.
 
בדומה לכך, כתות שונות נבדלות מכנסיות לא רק בעקרונות דוקטרינאריים מסוימים או במערכת נורמטיבית מחודשת, אלא מחזיקות הן אף בגרסאות משלהן לאמונות ולפולחנים המקובלים בכנסייה, שלא לציין את השוני החד באג'נדה הפוליטית, וכפועל יוצא מכך בקוסמולוגיות ובאסכטולוגיות מיוחדות המסבירות את היבדלותם מן הממסד הכנסייתי.
 
קבוצה זו השקיעה שלוש שנים בחקר שאלת הזיקה בין שני זוגות ניגודים אלו, בנסיון להבין באמצעות פרספקטיבה השוואתית את האחד באמצעות השני. הקבוצה מאמינה כי הגישה הסוציולוגית הנפוצה בחקר כתות וכנסייה עשוי להשליך אור על המעבר של היהדות ממקדש לבית כנסת. ולהיפך, הגישה ההיסטוריוגראפית הרווחת בתיאור אותו המעבר עשויה באותה מידה להבליט דקויות חשובות בשוני בין כת לכנסייה. למשל, חקר בתי כנסת, שהיו קיימים הן לפני והן אחרי חורבן הבית, בהשוואה למקדש עשוי להוביל להבנה טובה יותר את מצב היהדות בזמן שהממסד נעלם; ומדוע וכיצד קרה שלמרות ריבוי הכתות (פרושים, צדוקים איסיים וכו') שאפיין את תקופת הבית השני, שרדה רק כת אחת שנהייתה ברבות השנים לדת נפרדת.
 
חברי הקבוצה
ד"ר גדעון ארן -  msaran@mscc.huji.ac.il
פרופ' זאב וייס - zweiss@mscc.huji.ac.il
ד"ר אסתר חזון - chazon@mscc.huji.ac.il
פרופ' דני שוורץ - dschwartz@mscc.huji.ac.il
ד"ר נעמה וילוז'ני - viloznyn@huji.ac.il
ד"ר אורי שוורץ - ori.schwarz@gmail.com
ד"ר נדב שרון - nadav.sharon@mail.huji.ac.il
ד"ר מיכאל תובל - michael.tuval@mail.huji.ac.il
 
כנסים
 
בדצמבר 2007 התקיים בבית אבי חי כנס בשיתוף עם קבוצת "עולים ויורדים", בנושא "אולם ומלואו" - בית הכנסת הקדום ופעילותו. ראו הזמנה. לסיקור בעלון סכוליון לחץ כאן.
 
בינואר 2009 התקיים בבניין רבין כנס מסכם לפעילות הקבוצה בסכוליון בשם Was 70 C.E. Really a Watershed?. ראו הזמנה. לסיקור עלון סכוליון לחץ כאן.

עולים ויורדים

עולים ויורדים – חציית גבולות בין שמים וארץ בתרבות יהודית לדורותיה

 
תשס"ו - תשס"ח
 
קבוצת "עולים ויורדים" ביקשה לבחון את שלל גילויה של תופעת חציית הגבולות, שלא לומר פריצתם, בין המישור האנושי וזה העל-אנושי. שמה של הקבוצה נלקח מחלומו של יעקב (בראשית כ"ב), הממחיש באמצעות סולם "מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה" את מכלול מרכיביה של סוגיית הקשר בין עולם של מעלה ועולם של מטה. התערבבות האלוהי בגשמי מהווה פרדוקס מסויים בכך שתופעת הגילוי היא אירציונאלית ביסודה ונטולת עקבות וראיות, אך היא משמשת מקור סמכות אמיתי ומרכזי בהיסטוריה של הדת.

מודעים היטב למורכבות המחקר שלהם, בני הקבוצה בודדו שישה נושאי משנה מתוך נושא המחקר רב הפנים ורב ההיקף:

· גן עדן. אתר עברו הראשיתי של האדם אשר גורר את משמעותו המטאפיזית גם להווה כמושא כיסופיהם של 
  מיסטיקנים לדורותיהם.
 
· החלום. כלי מעבר בין העולמות ואמצעי לרכישת דעת שמימית ומקור לכינון סמכות. החלום זוכה לביטוי
  ספרותי עשיר במקרא, בספרות חז"ל, בספרות הסוד והחסידות.
 
·  "עולים ויורדים." עיון בזהותם של בני אדם העולים שמימה ויורדים חזרה נושאים ברוחם מסר אלוהי.
 
· דמויות מתווכות וישויות ביניים מן העולם הנעלם, (כגון בת קול, שדים או רוחות מתים) המתגלים לתושבי
  הארץ כמקור של דעת ושל סמכות.
 
· ערוצים ממוסדים וערוצים חתרניים לחציית גבולות: התפילה הנבואה, ולימוד תורה מכאן; השבעות,
  פראקטיקות מאגיות והורדת מלאכים מכאן.
 
· ההיבט המגדרי. בחינת המשותף והמפריד בין גברים לנשים בחציית גבולות בין שמים וארץ.
 
חברי הקבוצה
פרופ' רחל אליאור - mselio@mscc.huji.ac.il
פרופ' יורם בילו - msyoram@mscc.huji.ac.il
פרופ' יאיר זקוביץ' - zakov@h2.hum.huji.ac.il
פרופ' אביגדור שנאן - shinan@mscc.huji.ac.il
נורית הירשפלד - nurithi@pluto.mscc.huji.ac.il
חנה וורסמן - hannahwortzman@yahoo.com
ד"ר גילה וכמן - gilav@mscc.huji.ac.il
אדם קלין-אורון - adam@forum2.org
ד"ר נח חיות - noach5858@walla.co.il
 
כנסים
קבוצת "עולים ויורדים" קיימה ארבעה כנסים, כנס אחד מתוכם בשיתוף עם קבוצת "על דת המקום ועל דת הקהל":
 
ראשון הכנסים נערך בנובמבר 2006 במכון ון ליר, בנושא "גן בעדן מקדם" - מסורות גן עדן בישראל ובעמים.ראו הזמנה. לסיקור בעלון סכוליון לחץ כאן.
 
הכנס השני נערך בנובמבר 2007 בבית אבי חי בנושא "וכחלום יעוף"- חלומות ופשרם במסורות עם ישראל. ראו הזמנה. לסיקור בעלון סכוליון לחץ כאן.
 
הכנס השלישי נערך בדצמבר 2007 גם הוא בבית אבי חי, כאמור בשיתוף עם קבוצת "על דת המקום ועל דת הקהל", ונושאו היה "אולם ומלואו" - בית הכנסת הקדום ופעילותו. ראו הזמנה. לסיקור בעלון סכוליון לחץ כאן.
 
הכנס הרביעי והאחרון נערך ביוני 2008 במרכז הכנסים שבמשכנות שאננים, ונושאו היה "בין שני עולמות" - רוחות, שדים ודיבוקים במסורות ישראל והעמים. ראו הזמנה. לסיקור בעלון סכוליון לחץ כאן.

חינוך ודת

חינוך ודת: בין מסורת לחידוש

תשס"ה - תשס"ז


קבוצת חינוך ודת, אשר 
נבחרה בקפדנות מתוך שלוש הצעות מחקר שהוגשו לסכוליון לתקופת תשס"ב - תשס"ח, ביקשה להראות את המעמד החשוב שתופסת המסורת הדתית בתוך מסגרת המפעל החינוכי ושיטותיו הוא תופעה בעלת משקל רב מבחינה תרבותית והיסטורית, בייחוד בעולם היהודי. קבוצת המחקר "חינוך ודת" חיפשה לענות על מעין השאלות הבאות:

· כיצד ערכים אידיאולוגיים ודתיים נמסרים מדור לדור? אילו מערכות ממסדיות, קוגניטיביות ורגשיות
  מבטיחים מסירה שלמה ורצופה?
 
· מה גורם לשינוי בערכים, במחשבה ובדפוסי התנהגות, ומהו תפקידם של מערכות חינוכיות בשינויים ורפורמות
  אלו?
 
· אלו סמכויות דתיות קובעות לחינוך אסטרטגיה,תכן, ושיטה, ועד כמה משפיעות מאבקי כח בין רשויות דתיות
  על המפעל החינוכי?

· את מי באים לחנך מבחינת מגדר ונתחי חברה?

המחקר אינו מגביל את עצמו ליהדות אורתודוכסית וחרדית בת ימינו, אלא משווה בהרחבה גם את שיטות החינוך היהודי עם מסורות החינוך של דתות אחרות, ובעיקר אלה השייכות לחברה הנוצרית המודרנית המוקדמת באירופה. בפרט, הקבוצה חקרה והשוותה בין השינויים במחשבה ובפרקטיקה החינוכית בתרבות האירופאית הנוצרית במהלך המאות ה-17 וה-18 לבין ההתפתחות החינוכית המקבילה בחברה היהודית שחלה במאות ה-18 וה-19, וכן לבין שיטת החינוך החרדית המודרנית.

באמצעות מחקר זה אודות הקשר בין חינוך ודת, בין מערכות החינוך השונות של תרבויות זרות, וכן בין פדגוגיה מערכתית לבין אופי תלמידיה, הקבוצה קיוותה להעמיק הבנתינו את מאזן הכוחות בין המשכיות ושינוי אשר מעצבים יחד את הדעת ואת הדרכים אליה.

חברי הקבוצה
פרופ' עמנואל אטקס - etkes@mscc.huji.ac.il
פרופ' תמר אל אור - mstamar@mscc.huji.ac.il
פרופ' מיכאל הד - msmheyd@mscc.huji.ac.il
פרופ' ברוך שוורץ - msschwar@mscc.huji.ac.il
ד"ר אסף בן-טוב - asaphbentov@hotmail.com
ד"ר שלמה טיקוצ'ינסקי - Shlomo.tiko@mail.huji.ac.il
ד"ר אבי ליפשיץ - avilif2@gmail.com
ד"ר מיכל קרב-אל טובי - mkravel@yahoo.com
 
כנסים
בנובמבר 2005 קיימה הקבוצה ביד בן צבי כנס לרגל צאת ספרו של משה סמט "החדש אסור מן התורה - פרקים בתולדות האורתודוקסיה". ראו הזמנה. לסיקור בעלון סכוליון לחץ כאן.
 
באוקטובר 2006 קיימה הקבוצה באוניברסיטת האורוורד כנס בנושא חינוך ודת. ראו הזמנה. לסיקור בעלון סכוליון לחץ כאן.
 
ביוני 2007 קיימה הקבוצה בבניין רבין כנס מסכם לפעילותה בסכוליון. ראו הזמנה. לסיקור בעלון סכוליון לחץ כאן.

ביזנטיון

היהודים בין תרבות רב ותרבות מיעוט: מקרה ביזנטיון

תשס"ד - תשס"ו

קבוצת ביזנטיון, אשר נבחרה בקפדנות מתוך שלוש הצעות מחקר שהוגשו לסכוליון לתקופת תשס"ד - תשס"ו, טענה שניכר היה כי תפארת ההיסטוריה התרבותית של יהודי ביזנטיון סבלה עד כה מחסר במחקר מרוכז וארוך טווח בקרב שאר לימודי היהדות. ביזנטיון ראויה למחקר מאומץ לא רק כשלעצמה, אך גם באשר היא משמשת חוליה מגשרת המעמידה את החוקר על טיב הזרמים המרכזיים של הזהות היהודית השוררים בעולם היום. נכון אף לומר כי יהודי מזרח אירופה בארצות הנצרות האורתודוכסית, וכן אותן קהילות שקמו בתוך גבולות האימפריה העותומאנית לשעבר הם יורשי אותן הקהילות היהודיות של האימפריה הביזנטית.

המטרה השנייה של הקבוצה הייתה לפתח מודל מחקר עבור הסוציולוגיה ההיסטורית של המסירה התרבותית לאורך זמן, ובפרט עבור אותם אמצעים שסייעו לתקשורת ולחילופי הידע בין תרבויות מיעוט ותרבות רב. תקוות המחקר כי מודל שכזה יהיה ישים בהקשרים תרבותיים אחרים המורכבים מרב ומיעוט, כגון יהודים בארצות הנצרות, יהודים ונצרים בארצות האסלאם, וכן לגבי האינטראקציה בין נצרים אורתודוכסים והטרודוקסים בביזנטיון. ניתן יהיה ליישם מודל שכזה במחקר החברה הישראלים המודרנית על סבך ומגוון מרכיביה החברתיים.

לבסוף, מאמץ המחקר הביזנטי ביקש ליצור מומנטום של מחקר ולימוד אינטרדיציפלינריים שימשיך גם לאחר תום שלוש שנות הפרויקט, ויהפוך את האוניברסיטה העברית למרכז משמעותי לחקר ביזנטיון ברמה הבינלאומית. ההזדמנות הנדירה לעבוד במסגרת סכוליון אפשרה את הגשמת רעיון זה.
 
חברי הקבוצה
פרופ' ראובן בונפיל - msbonfil@mscc.huji.ac.il
ד"ר רינה טלגם - rina@talgam.com
פרופ' גדליה סטרומזה - stroumsa@vms.huji.ac.il
ד"ר עודד עיר-שי - irshai@mscc.huji.ac.il
ד"ר אופיר מינץ-מנור - ophir.mintz-manor@mail.huji.ac.il
יוסי סופר - sophronius@mscc.huji.ac.il
ד"ר רוני עמיר - amiron@mscc.huji.ac.il
ד"ר מיכה פרי - michajperry@gmail.com
ד"ר רולי זילברשטיין - msroly@tms.huji.ac.il
 
כנסים
בינואר 2006 קיימה הקבוצה ביד בן צבי כנס בנושא "ביזנטיון ויהודיה - מפגש תרבויות". ראו הזמנה. לסיקור בעלון סכוליון לחץ כאן.
 
במאי 2006 קיימה הקבוצה בבנין רבין כנס מסכם בינלאומי. ראו הזמנה. לסיקור בעלון סכוליון לחץ כאן.

קנון וגניזה

דרכי יצירת קנון (המקרה של גניזות קהיר)

 
תשס"ג - תשס"ה

קבוצת קנון וגניזה, אשר נבחרה בקפדנות מתוך ארבע הצעות מחקר שהוגשו לסכוליון לתקופת תשס"ב - תשס"ח, ביקשה לענות על השאלה מה גורם לחיבורים מסוימים לזכות במעמד קנוני ולהכחיד את זכרם של חיבורים אחרים. סוגיה זו מעסיקה חוקרים ברוב המדעים העיוניים ונשאלת בכל תחומי המחקר במדעי הרוח, בכל דיון הנשען על בחינה היסטורית של תופעה חברתית ומשפטית, בין חוקרי הסוציולוגיה של התרבות, האנתרופולוגיה ההיסטורית וההיסטוריה של הספר, אצל מי שעוסקים בהיווצרות הזיכרון ובארגון הידע.

לשאלה זו נודעת משמעות מיוחדת בקרב חוקרי הספרות היהודית, שכן היא נוגעת לדרכי היווצרותו של "ארון הספרים היהודי"– מחוז שימורה של התרבות היהודית לעם שלא חי על אדמתו במשך רוב שנות קיומו. הגדרת תכולתו של "ארון הספרים היהודי" עומדת היום במוקד הדיון החינוכי בזיקה למשימות ההנחלה וההנצחה של יצירות במאבק על ה"זהות היהודית" וה"המשכיות היהודית".

קבוצת קנון וגניזה התמקדה בגניזת קהיר כדי לסייע בהבהרת השאלה הזו. הגניזה בקהיר – כשמה הן היא – מחזיקה מאגר שלם של מקורות (חיבורים ויצירות) שהיו פעם בשימוש אך שנגנזו, כלומר לא שרדו. ההשוואה בין מאגר המקורות שלא שרדו עם "פליטת הספרים" שכן שרדו מלמדת אותנו רבות על תהליך ההיווצרות של קנון, שבמהלכו נפלטים ונשכחים מקורות רבים. מטרת הקבוצה לגבש ולהציע מודל ראשון מסוגו לתחומי לימוד רבים אחרים הנשענים על טקסטים היסטוריים, בכל הנוגע לכללי השקיעה וההשכחה מזה, ולכללי ההתקבלות והקנוניזציה מזה.

חברי הקבוצה
פרופ' מנחם בן-ששון - menahemb@savion.huji.ac.il
פרופ' רוברט ברודי - brody@mscc.huji.ac.il
פרופ' עמיה ליבליך - msamia@mscc.huji.ac.il
ד"ר דנה שלו - donna@vms.huji.ac.il
זאב אלקין - zelkin@knesset.gov.il
ד"ר מיה בניש ויסמן - maya.benishweisman@mail.huji.ac.il
גבריאלה סרה - cerrag@mscc.huji.ac.il
ד"ר צבי שטמפפר - zstampfer@h2.hum.huji.ac.il
ד"ר יואל רגב - yoel.regev@gmail.com
 
 
כנסים
 
ביוני 2005 קיימה הקבוצה בבניין רבין כנס מסכם לפעילותה בסכוליון. ראו הזמנה. לסיקור בעלון סכוליון לחץ כאן.

התהוות העברית החדשה

תשע"ד-תשע"ו

 

צמיחת העברית החדשה כלשון דיבור היא מאורע ייחודי בתולדות העמים.לא ידוע מקרה נוסף שבו שפה שבמשך דורות לא היו לה דוברים ילידיים עברה תהליך של "תחייה" והפכה ללשון מדוברת בשימוש יום יומי. על אף תשומת הלב המחקרית שמשכה תופעה חסרת תקדים זו, טרם נבדקו באופן שיטתי המאפיינים הדקדוקיים-מבניים של הלשון בתקופה המכוננת של ראשית התהוותה, ועדיין לא ידועים לאשורם מידת ההשפעה ואופן ההשפעה של ההקשר החברתי הרב-לשוני שבו התחולל התהליך. עד היום נערכו רק מחקרים מועטים הבוחנים את קווי המבנה ואת ההקשר של שימוש הלשון בתקופת התחייה. לכן, התיאוריות השונות שהוצעו ביחס לתהליכי הלשון שהובילו לצמיחת העברית בת זמננו הן בגדר השערות בלבד, שלא ניתן לאששן או להפריכן מפאת המחסור בנתונים עובדתיים. קבוצת המחקר המוצעת תאפשר שיתוף פעולה מחקרי בין-תחומי בין חוקרים מתחום הלשון העברית לבין חוקרים מתחומי הבלשנות התיאורטית, התיאורית וההיסטורית. מטרתנו היא להגיע להבנת התהליך שבו התפתחה העברית החדשה על רקע של סביבה רב לשונית, באמצעות בחינה מדוקדקת של הטקסטים הקיימים תוך מודעות לדפוסי התפתחות לשוניים וסוציולינגוויסטיים. לצורך כך תיבחן ותאופיין באמצעים פורמליים השפעת השפות שבאו במגע עם העברית בראשית תקופת התהוותה. ניתוח עובדות הלשון המשתקפות בחומרים הטקסטואליים מתקופה מכוננת זו יאפשר גם להרחיב את ידיעותינו על תופעות בלשניות כלליות (שאינן מוגבלות רק להקשר העברי) ובראשן מגע בין לשונות, התהוות שפות, ותהליכים של שינוי לשוני.

שיטת המחקר שבה ננקוט תתבסס על תיעוד וניתוח פורמלי של תהליכי השינוי שחלו ברבדיה המוקדמים של העברית החדשה. נעשה שימוש בקורפוסים מקיפים המשקפים את נתיבי ההתפתחות של תהליכי השינוי הראשוניים שחלו בשפה. לצורך כך נסתמך על המאגרים הממוחשבים הקיימים של טקסטים ממאתיים השנים האחרונות – ובהם מאגרי המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית, פרויקט בן יהודה ו-HebrewCorpus - אליהם נוסיף קורפוסים טקסטואליים נוספים שלא נכללו במאגרים הממוחשבים הקיימים, כגון מאמרים בעיתונות העברית, מסמכים ארכיוניים של עברית מנהלית, ספרי לימוד, כתבי עת מקצועיים וספרי הדרכה.

 

חברי הקבוצה:

פרופ' דורון עידית    edit@vms.huji.ac.il

 פרופ' טאובה  משה    mstaube@mscc.huji.ac.il

 פרופ' רפפורט-חובב מלכה   mhovav@mscc.huji.ac.il

 פרופ' רשף יעל   yreshef@mscc.huji.ac.il

 אריאל חנן   chanan.ariel@mail.huji.ac.il

 בר-זיו לוי מירי    miri.bar-ziv@mail.huji.ac.il

 צירקין-סדן אביגיל   avigail.ts@mail.huji.ac.il

 קרן עינת keren.einat@mail.huji.ac.il