תשע"ח- תש"ף: בלשנות היסטורית וסמנטיקה פורמלית

 

קבוצת המחקר מבקשת לקדם ולהרחיב את ההבנה של טבע השפה אנושית בעזרת שילוב של שני ענפי מחקר בבלשנות שעד כה טרם הוצע שילוב ביניהם: בלשנות היסטורית, העוסקת בשאלות איך שפות משתנות לאורך זמן ומהן הסיבות לשינויים אלו; וסמנטיקה פורמלית, החוקרת את המשמעות הלשונית. שני ענפי המחקר הללו התפתחו מתחומים אינטלקטואליים רחוקים: הראשון בא מהעולם הפילולוגי, ואילו השני מקורותיו נטועים בעולם הלוגיקה המתמטית. לפיכך אין זה פלא שתחומים אלו לא התחברו זה לזה באופן טבעי מבחינת מטרותיהם, שיטות העבודה ושאלות המחקר. במחצית השנייה של המאה ה 20- חלה אמנם התקרבות בין התחומים בשאלות העוסקות בחקר שינויי משמעות וגרמטיקליזציה (התהליך המורכב שבו משמעויות דקדוקיות מתפתחות משמעויות לקסיקליות). חרף המאמצים הללו שינוי סמנטי עדיין אינו מובן כהלכה, וזאת לאור שלוש סיבות: 1) היעדר בחינת מקרי מבחן ממבחר גדול של שפות; 2) היעדר תיאוריה סמנטית מפורשת העומדת בבסיס הטענות לשינוי סמנטי; 3) הבנה מצומצמת של יחסי הגומלין המתקיימים בין סמנטיקה, פרגמטיקה ותחביר בשינוי לשוני.

תכליתה של קבוצת מחקר זו היא ליצור פרדיגמת מחקר שמשלימה את החוסר הזה. הקבוצה תעבוד בשיתוף פעולה ותבחן בשיטתיות כיצד בכוח שני התחומים - בלשנות היסטורית וסמנטיקה פורמלית - לתרום האחד לשני, מתוך שאיפה להסיק מסקנות על תכונותיהן של מגוון קטגוריות סמנטיות (כדוגמת שלילה, זמן, מודאליות), האוניברסליות שלהן, והמנגנונים העומדים מאחורי הדפוסים המצויים בשינויי המשמעות לאורך זמן הנשנים בתולדות השפות.

לאור זאת, המטרה של הקבוצה המוצעת היא כפולה: 1) לבחון השערות בנוגע למניעים של שינויים סמנטיים והאילוצים הפועלים על סוג שינוי זה; 2) לחקור באיזו מידה שינוי לשוני נוסך אור על טבען של קטגוריות סמנטיות סינכרוניות.

קבוצת המחקר תהיה פורום לשיתוף פעולה בין סמנטיקאים, בלשנים היסטוריים, טיפולוגים, בלשנים תיאורטיים ופילולוגים. השפות שייבחנו כוללות גם שפות מודרניות וגם שפות עתיקות ממספר משפחות נפרדות: שפות שמיות (עברית, ערבית, ארמית, אכדית), מצרית עתיקה וקופטית, שפות רומאניות (למשל, צרפתית, ספרדית, רומנית), שפות גרמאניות (אנגלית, יידיש), שפות אוסטרונזיות (אינדונזית, מיננגקבו). חברי הקבוצה מתמחים בשפות הללו, ואלו הן שפות המתועדות לאורך תקופה ארוכה, כך שאפשר לבחון בדייקנות את ההיסטוריה שלהן. באופן ספציפי, לשפות המצריות והשמיות יש 4500 שנה של תיעוד. מגוון שפות זה יכול להתרחב בהתאם לתלמידי המחקר שיצטרפו לפרויקט.

מבחינה מתודולוגית, הקבוצה תשתמש בשיטות הבאות: 1) ארגז הכלים של הבלשנות התיאורטית, כלומר שיטות אנליטיות של סמנטיקה פורמלית, פרגמטיקה ותחביר, לצד המתודות העדכניות בחקר הבלשנות ההיסטורית; 2) קורפוסים דיאכרוניים שבאמצעותם ייאספו נתונים בנוגע לאורך כל ההיסטוריה של השפות המתועדות; 3) השוואה טיפולוגית המבקשת לנסח הכללות סינכרוניות על התפוצה של מבנים לשוניים בשפות העולם, ובכך מאפשרת לנסח השערות על אודות תהליכי השינוי שהביאו למבנים המתוארים; 4) סמנטיקה ופרגמטיקה ניסויית, תחום הנמצא בחיתוליו, ודרכו בלשנים חותרים להציג מודל של סוגי המצבים שמשוער שהם האחראים לשינויים בלשון.

המחקר המדובר מבקש לעצב מתודולוגיה חדשה בחקר השפה. אנו סמוכים ובטוחים שלהצעת המחקר שלנו יש מקום טבעי בשערי סכוליון.