דעת ומכאוב

הבניות תרבותיות של הסבל

 
תשס"ח-תש"ע          
 
הכאב כאירוע תרבו, חוויה אישית, תהליך פיזיולוגי ותופעה עיקשת אשר מפגינה נחישות והתמדה היסטורית למרות התהפוכות האפיסטמיות הרבות שעבר לאורך ההיסטוריה האנושית – מהווה חוליית קישור בלתי ניתנת להעלמה בין כל היבטיה של התרבות האנושית. הצורך האנושי לבטא כאב ולהעניק לו הסבר מקובע בתוך תרבויות האדם, ועל כן חקר הכאב בעבר ובהווה הוא מרכזי להבנתה של כל תרבות באשר היא. כל ארבע מסגרות החשיבה בהן אנו עוסקים – יהדות, נצרות, סוציולוגיה ומדע – מחפשות ומעניקות משמעות לכאב.
 
מזה כעשור מתמודדים חוקרים ברחבי העולם בתחום חדש ומסובך – ההיסטוריה של הרגשות, וההיסטוריה של התחושות, הנלווית אליה. מלכתחילה נחלקו החוקרים לשתי סיעות. קבוצה אחת, בהשפעת הפסיכולוגיה, גרסה שסדנא דארעא חד הוא, ואין הבדל בין תחושות היסוד של יחידים או קבוצות אנושיים בזמנים ובתרבויות שונות. מספר מסוים (מספר המשתנה תדירות) של תחושות יסוד משותפות לכולם, ועל תשתית זו בונה כל תרבות את תגובותיה שלה למציאות. אולם ככל שהמחקר הולך ומעמיק, מסתבר כי ההבדלים בין הרגשות והתחושות המתוארים בתרבויות ובזמנים שונים כה רב, שאי אפשר לקבוע בבירור מהן תחושות יסוד ומהן תחושות שמקורן במבנה-על תרבותי. עד היום הזה לא הצליחו חוקרים (היסטוריונים, אנתרופולוגים, וכו') לאתר רגש או תחושה חפים מכל מבנה והבעה מוכתבי תרבות, ועל כן מסכימים רוב ההיסטוריונים כיום כי כל שניתן לנו לחקור הוא ההבעות של תחושות וההתייחסות אליהן, ומוטב לזנוח את הויכוח שאינו ניתן לפתרון.           
 
יתר על כן, הכאב מופיע, בשנויי צורה, בכל היבטי הידע האנושי ושיחיו. עובדה זו ניכרת בעיקר לאור הבדלנות המוקצנת והולכת מאז המאה התשע-עשרה של מדעי הטבע מן האמנויות וממדעי הרוח. המתודות של מדעי הטבע, המשגתם את המציאות, מבנה האישיות של החוקרים/ות, וייצוגה של המציאות הופרדו והועמדו בקוטב שכנגד תחומי ידע ופקרטיקות של הדיסציפלינות ה-"לא מדעיות" של החברה המערבית המודרנית. מנגד, מאגד הכאב מחדש את שתי "תרבויות הידע" סביב מוקד עניין משותף, והוא מהווה חוט מקשר בין תחומי הידע השונים. שכן הכאב משמש כמושא מחקרי של מתודות ניסיוניות וחווייתיות, בין מוחצנות ובין מופנמות, בין גופניות ובין נפשיות, בין מדידות ובין פנומנולוגיות. הוא מציג בפנינו אתגר רב-תחומי והזדמנות לכנס סביב מוקד מחקר מורכב – אך קוהרנטי וממוקד – חוקרים וחוקרות מדיסציפלינות שונות ומהקמפוסים השונים של האוניברסיטה העברית.          
 
תחומי הידע השונים העוסקים בחקר הכאב ונקודות המבט השונות שמתוכן הוא נבחן בתחומים השונים מונעים, לכאורה, הפריה הדדית ומושכלת. בפרויקט של קבוצתנו בסכוליון אנו רואים הזדמנות להסיר את מחיצות השיח האלו ולהציע את ההתבוננות בכאב כמוקד מחקרי כלל-אוניברסיטאי – הן כמושא מחקרי "טהור" והן כמושא למניפולציה, שירוש (ארדיקציה) וגירוי טיפולי. במסגרת פעילות הקבוצה אנו צופים מפגשים בין זירות וטכניקות שונות הפועלות על הכאב ועמו – בין המרפאים/ות במרפאות כאב ובין הפרקטיקות התרבותיות וההיסטוריות השונות שהתמודדו עם הכאב; בין הביולוגיה של העברה עצבית של כאב ובין החקר האנתרופולוגי של הכאב, הנובע מתוך הקשבה לקולו של הקרבן הסובל. אנו מציעים את המפגש סביב הכאב לא רק כהזדמנות להעמיק את העניין האינטלקטואלי של קבוצתנו בכאב-qua-כאב, אלא גם כצוהר לשיתופי פעולה בין התרבותי, המדעי, והטיפולי בקמפוסים השונים של האוניברסיטה העברית.          
 
חברי הקבוצה          
ד"ר עתניאל דרור  otniel@md.huji.ac.il
פרופ' לאונה טוקר toker@mscc.huji.ac.il
פרופ' אסתר כהן msecohen@mscc.huji.ac.il
ד"ר מנואלה קונסוני lela@mscc.huji.ac.il
ד"ר מיכל אלטבאואר altbauer@yahoo.com
ד"ר עמרי הרצוג omri.herzog@gmail.com
ד"ר נעמה כהן-הנגבי conaamar@gmail.com
ד"ר נועה ששר noashash@gmail.com
 
כנסים          
 
במרץ 2009 קיימה הקבוצה כנס בנושא Perspectives on Pain. ראו הזמנה. לסיקור הכנס בעלון סכוליון לחץ כאן.          
 
במאי 2010 קיימה הקבוצה כנס מסכם לפעילותה. ראו הזמנה. לסיקור הכנס בעלון סכוליון לחץ כאן.